עקרונות לאפיון בעיות

איך להגדיר בעיות בדרך שתאפשר לפתור אותן

טורים על עקרונות "הלאסו" ו"הקונפליקט הפתור" התפרסמו בעבר בעלון "לזוז"
מאת: ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ

הצעד הראשון בפתרון מוצלח של בעיה, הוא להגדיר את הבעיה בצורה נכונה ומדוייקת. במאמר זה מוצגים שני עקרונות חשובים, שיאפשרו לכם לעשות זאת. עקרונות אלה יגבירו מאוד את הסיכוי שתגיעו לפתרונות טובים ויעילים, ויאפשרו לכם גם לאתר פתרונות יצירתיים במיוחד.

---

עקרון הלאסו

הגדרה מדויקת של בעיה הינה צעד הכרחי וחשוב, ולמעשה מהווה כבר 50% מהדרך אל הפתרון. על מנת להגדיר בעיה באופן מדויק, חשוב לפעול לפי עקרון הלאסו, כלומר - להקיף אותה בדיוק לפי מידותיה - עם הגדרה שאינה צרה מדי ואינה רחבה מדי.

דוגמא:

• תיאור ראשוני של הבעיה:
  • לאחרונה שמתם לב שהמחשב שלכם "איטי" מדי.
    
    
• הגדרה צרה מדי של הבעיה:
  • "הזיכרון (RAM) של המחשב אינו מספיק"
  • הגדרה זו תוחמת את אפשרויות הפתרון. הפתרון הנובע הוא שיש להרחיב את הזיכרון. אבל זהו פתרון יקר, וייתכן שאינו הכרחי כלל.
    
    
• הגדרה רחבה מדי של הבעיה:
  • "הציוד במשרד מיושן" (או אפשרות קיצונית יותר: "החיים בזבל!")
  • הגדרות אלה אינן ספציפיות מספיק, ומובילות להתמודדות שלא לצורך עם בעיות קשות ומורכבות יותר (החלפת כלל הציוד במשרד, החלפת מקום עבודה, וכו')
    
    
• הגדרה מדויקת - לפי עקרון הלאסו:
  • "המחשב הזה איטי מדי"
  • הגדרה זו מאפשרת לחשוב על מספר פתרונות ספציפיים להגברת קצב המחשב. למשל - ניקוי קבצים מהזיכרון, איחוי דיסק, פתיחת פחות יישומים בו זמנית, בדיקה שאין וירוס שמאט את הקצב, ועוד. ניתן לבחון כל פתרון ופתרון, בהתאם לעלות ההשקעה בו. כשפתרון זול יותר עובד, אין טעם בפתרון יקר יותר (כגון הרחבת הזיכרון, החלפת המחשב, או החלפת מקום העבודה...)

לסיכום - ככל שתגדירו את הבעיה באופן מדויק וספציפי יותר, לא צר מדי ולא רחב מדי, כן יגדל הסיכוי שתצליחו למצוא פתרון יעיל, זול ומתאים יותר.

---

עקרון הקונפליקט הפתור

על מנת לפתור בעיות מורכבות, יש להגדיר היטב את האילוצים, ואת הפתרון הרצוי. דרך טובה לעשות זאת היא בעזרת עקרון הקונפליקט הפתור. עקרון זה גורס שעל מנת להתקדם בפתרון הבעיה, ולמצוא "את האור בקצה המנהרה" יש לחבר משפט המתאר את הפתרון הרצוי ("האור") כמשהו שכבר קורה כרגע, למרות האילוצים ("קירות המנהרה").

דוגמא:

• תיאור ראשוני של הבעיה:
  • לאחרונה שמתם לב שהמחשב שלכם "איטי" מדי.
    
    
• הגדרת הבעיה - לפי עקרון הלאסו:
  • "המחשב הזה איטי מדי"
    
    
• הגדרת הפתרון הרצוי:
  • "המחשב הזה יהיה מהיר יותר"
  • אם המחשב יהפוך למהיר יותר, הגענו אל "האור בקצה המנהרה"
    
    
• הגדרת האילוצים:
  • לא נוסיף חומרה חדשה למחשב
  • בדרך לפתרון, עלינו לעבור דרך קירות המנהרה (האילוץ לא להוסיף חומרה)
    
    
• משפט המנוסח לפי עקרון הקונפליקט הפתור:
  • "המחשב הזה יהיה מהיר יותר למרות שלא נוסיף לו חומרה חדשה"
  • הגדרה זו מאפשרת להתמקד בפתרונות הרצויים (לדוגמא: פתרונות שאינם כרוכים בעלות של חומרה - ניקוי המאוורר, ניקוי הזיכרון, האצת קצב השעון, וכו')

לסיכום - אם תגדירו בעיה במונחים של קונפליקט פתור, האילוצים יהיו כל הזמן לנגד עיניכם, ותוכלו להתחשב בהם, ולהתקדם רק במסלולים המתאימים על מנת להגיע אל הפתרון הנדרש. ניסוח כזה של הבעיה מסייע מאוד להגיע לרעיונות פוריים ומעשיים.