10 טעויות של מחפשי עבודה

התפרסם בידיעות אחרונות, עמ' 10 במוסף כלכלה, 5 לאפריל 2007
מאת: גאיה קורן, עורכת מדור קריירה, ידיעות אחרונות

במאמר ציטוטים רבים מראיון טלפוני עם ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ

---

אנשים שמחפשים עבודה נחלקים לשניים: אלה שקמים כל בוקר נכונים למשימת חייהם, ואלה שמתעוררים לקראת הצהריים, מעלעלים במודעות הדרושים ועושים כמה טלפונים. שני הסוגים גם יחד עושים לא מעט טעויות שעלולות להרחיק מהם את המשרה המיוחלת, בלי שיבינו איפה הם טעו ומה עשו לא בסדר.

חלקם יושבים ליד הטלפון, מחכים שהמשיח יתקשר. אחרים לא מדייקים בכתיבת קורות חיים ונתפסים על חם. ויש כאלה שמגיעים לראיון עבודה ואומרים למראיין: "אז תסביר לי, מה בעצם החברה שלכם עושה?" התשובה לכך ברורה: "לך זה כבר לא צריך לשנות. נקסט!".

במאמר זה מתואר אילו טעויות נפוצות עושים מי שמחפשים עבודה ואיך להימנע מהן.

---

1. מחכים לטלפון הגורלי

רק בסרטים הוליוודים אנשים מסתובבים בחלוקי בית ממשי ומקבלים שיחת טלפון מפתיעה, שבה הם מתבשרים כי מילארדר מסתורי רוצה להעסיק אותם תמורת משכורת שמנה. בחיים האמיתיים אתם יכולים לשבת ליד הטלפון עד קץ כל הימים.

יניב סבן, מנהל השיווק והתוכן של אתר אול ג'ובס, מאמין כי למחפש העבודה אסור להיות פסיבי. "הימנעו מלשבת בבית ולהמתין שמעסיק פוטנציאלי יפנה אליכם בהצעה או שחבריכם יעשו עבורכם את העבודה. אתם חייבים לפעול, להגיע למספר האופציות הגדול ביותר בשוק ולבחור את המשרה המתאימה ביותר עבורכם ברגע נתון. העבודה שתמצאו עכשיו עומדת להיות חלק משמעותי מהחיים שלכם בשנים הקרובות, ולכן כדאי להקדיש לכך את כל המשאבים".

2. לא מנצלים קשרים אישיים

קשרים אישיים יכולים לעזור במציאת עבודה. לא מדובר על פרוטקציה, אלא יותר בנוסח יד לוחצת יד. "גם קשרים ממדרגה שנייה כמו חבר של חבר או קשרים עם המעסיק הקודם שמרגיש מחויב אליך, יכולים לעזור", אומר ארי מנור, מנכ"ל חברת ZOOZ לייעוץ והדרכות לעסקים. "ברוב מקומות העבודה התחרותיים סוגרים חוזה מפה לאוזן, ובדרך כלל זה לא נעשה על סמך מודעת דרושים אלא חבר מביא חבר של חבר. אנשים שמתביישים להיעזר בחברים נותנים אפשרות למישהו אחר לתפוס את הג'וב".

3. מצטנעים בלי סיבה

אחת הטעויות הראשונות, אומר מנור, היא להישאר צנוע כשצריך להתפאר בהישגים. "יש הרבה אנשים שלא נעים להם להתרברב בהצלחות שלהם והם קוברים את ההצלחות כשהם כותבים קורות חיים. זו טעות מפני שבקורות החיים צריך להדגיש את מה שאתה טוב בו. אתה לא צריך להשוויץ, אבל אם אתה טוב במשהו מסוים תבליט אותו. זה לא המקום להצטנע".

4. מתחילים לחפש מאוחר מדי

הטבע האנושי לא מאפשר לנו לחפש עבודה כשאנחנו מסודרים. יש משהו לא נעים בחתירה תחת מקום העבודה הנוכחי שנותן לנו פרנסה, וזה עלול להיות עוד פחות נעים אם הבוס יגלה שאנחנו עושים זאת. לפעמים אנשים מעדיפים לחכות לבעיטה החוצה לפני שהם מתחילים לחפש, כי הרי הרבה יותר קל לשבת ולקטר מאשר באמת לעשות מעשה.

מנור: "אם מפטרים אותך במפתיע או שאתה מחכה עד תום תקופת האבטלה, זה מתכון בטוח ללחץ ולאסון. יש לך נקודת מיקוח הרבה יותר חזקה מול מעסיק חדש כשיש לך עבודה. אנשים נמנעים מכך בשל נאמנות למקום העבודה, ואז הם מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה ומדוכאים". גם סבן מציע לחפש עבודה בשלב מוקדם. "מומלץ להשאר עם האצבע על הדופק, להיות מעודן, להיות תמיד קשוב לשוק ולדעת כמה שווה התפקיד שלך. ניהול קריירה נכון יאפשר לך לנהל מו"מ נכון על קידום והעלאת שכר בארגון הנוכחי, או בשעת צורך להשתדרג בהתאם".

5. קוראים מדורי דרושים בתשע בבוקר

"אם אתה מחפש עבודה יחד עם כולם אתה חלק מתור ארוך מאוד", אומר מנור. הוא מציע לעשות מה שעושה כל מי שמחפש מכונית: לקום בארבע לפנות בוקר (או עדיף לילה קודם) ולהיות בין הראשונים שמריחים עיתון טרי מהדפוס. "אם אתה קורא את מודעת הדרושים בארבע בבוקר, ובשמונה שולח פקסים ומתקשרים לשניים שלושה מקומות - אתה עשוי להקדים את המתחרים. למשרות טריות צריך להגיע לפני כולם כי זו תחרות".

6. שולחים קורות חיים מייגעים

מחפשי עבודה סבורים, משום מה שכל המרבה הרי זה משובח: הם מרעיפים מלל ושולחים את קורותיהם לעשרות מכוני השמה, לפעמים שלוש פעמים ויותר. הם שולחים את קורותיהם בפקס (טעות חמורה, הם לעולם לא יידעו אם הפקס הגיע לידיים הנכונות), שולחים למייל (ולא בודקים אם נקרא ע"י העיניים הנכונות) ושולחים ליתר בטחון בדואר רגיל, עם שליח, בדואר רשום. כשכבר מישהו מתחיל לקרוא את החומר הוא מתעייף.

"אל תכתוב באיזה מגמה היית בתיכון ומתי הלכת לצופים", מציע מנור. "כשאתה צעיר אין הרבה דברים לספר, אז לא צריך למלא עמודים בשטויות. אנחנו רוצים עמוד ממוקד של השכלה, מקום עבודה נוכחי וזה שלפניו. אם אתה מראש מתיש אותי עם קורות חיים מסורבלים ואתה בסך הכל בן 25 - אתה לא יעיל ואני לא רוצה אותך בארגון שלי".

אורנה לנדאו, סמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי בחברת או.אר.אס, ממליצה לכתוב רק את האמת בקורות החיים. "סילוף או אי דיוק בניסוח קורות החיים עשויים להתפרש כחוסר אמינות. כשאתם מפרטים את הניסיון התעסוקתי שלכם עשו זאת בסדר כרונולוגי הפוך ואל תחסירו שנים, גם אם אלה שנים שבהן לא עסקתם במקצוע וגם אם נראה לכם כי שנים אלו אינן רלבנטיות למשרה המוצעת. אחרת יחשבו שיש לכם מה להסתיר". לנדאו מציעה שלא תשלחו את קורות החיים ממקום העבודה. "זה לא מכובד ולא ראוי, ובוודאי שתחושו לא נוח כשהמעסיק הנוכחי ישאל אתכם לפשר הדבר".

7. מפגינים זלזול בראיון

למראיינים יש מעט זמן פנוי והרבה מועמדים. לכן, גם אם אתם מאחרים כרוניים הקפידו להגיע בזמן. "חשוב לא לאחר לראיון העבודה, להגיע למקום רבע שעה קודם. בררו את הכתובת המדוייקת של המקום, כולל דרכי הגעה ברכב או בתחבורה ציבורית, כך שלא יהיו הפתעות ביום הראיון", אורת נירה כרמל, מנהלת סניפי השמה באורטל. "חשוב לעשות הכנה לגבי הפרטים הטכניים: להגיע עם קורות החיים, עם פרטי המשרה ועם רקע מספק על החברה שאליה אתה מנסה להתקבל. יש לאסוף מידע בסיסי על החברה: גודלה, שנות פעילותה, תחומי הפעילות המרכזיים ומהן דרישות המשרה".

אורנה לנדאו מציעה להפגין בקיאות בצורה מדודה. "אתרו מידע על הארגון באינטרנט והפגינו בקיאות אך לא שחצנות. גלו עניין בתחומי העיסוק של ארגון ושאלו את השאלות שמעניינות אתכם". גם אם המראיין צעיר מכם ב- 20 שנה והתפקיד הנחשק בכיר משלו, זה לא אומר שאתם יכולים לדבר אליו מלמעלה. "חייכו, היו נעימים נינוחים. אל תפגינו קוצר רוח, כבדו את המעמד ואת המראיין. בתום הראיון חייכו ובקשו לקבל תשובה גם אם היא שלילית".

נירה כרמל מציעה שלא ללחוץ. "אם סוכם כי תקבל תשובה בעוד כשבוע, אין צורך להתקשר מדי יום ולשאול איפה זה עומד. זה עלול לפגוע בסיכויי קבלתך לעבודה".

8. מנהלים דיון על המשכורת

סבן ממליץ לא להגיע לראיון הראשון עם תכניות לטווח ארוך. "לא חכם להגיע לשיחה הראשונה עם המראיין ולשטוח בפניו תכנית מוגדרת להתקדמות בשכר ובתפקיד. יש מועמדים שעוד לפני שקיבלו תשובה אם התקדמו לעבודה, מבהירים בפירוט איזו רמת שכר, איזו תכנית ביטוח ואיזה תפקיד הם רוצים. עוד לא בטוח שהם יתקבלו. את הדרישות בנוגע לשכר ולתוכן התפקיד עדיף להשאיר לשלב מתקדם ולאחר ששלב המיון הראשוני עבר בהצלחה".

9. סוגרים את הדלת בטריקה

אחת השגיאות הנפוצות של רבים היא פרידה פזיזה ולא שלמה מהמעסיק האחרון. השארת תחושה לא נעימה אצל המעסיקים הקודמים, תעלה ביוקר לאורך כל הקריירה.

"כל מעסיק שמכבד עצמו ישאף לדבר עם הבוסים הקודמים שלך, ולא ייקח אותך אם ירגיש שההמלצות לא באות מכל הלב", אומר סבן. "אם נשארת נאמן ומסור לחברה אחרי שפוטרת או התפטרת זה יסייע לך בעתיד". לנדאו מוסיפה כי מסיבה זו אין להשמיץ את המעסיק הקודם בראיון עבודה גם אם גוררים אותך לשיחה כזו.

10. לא נעזרים בלשכת התעסוקה

ארי מנור ממליץ להרשם בלשכת התעסוקה. "לפעמים יש שם משרות מעניינות. אקדמאים חושבים שזה לא למעמדם, אבל אפשר למצוא שם משרות בכל תחום ובכל רמה. אם אתה רוצה למצוא עבודה, יש סיכוי שתמצא ואפילו משהו טוב. לשכת התעסוקה גם מסבסדת קורסים להסבה מקצועית ואפשר להיעזר בהם כדי להצליח למצוא עבודה אחרת. גם תקבל יותר זמן דמי אבטלה, גם מממנים לך קורס וגם תהיה לך עבודה. נכון שלא תקבל הרבה כסף, אבל תקבל השכלה, מסלול חדש וניסיון בשנה הראשונה. זה עדיף על פני להישאר מובטל. זה קרש הצלה ולא כדאי לזלזל בו".