איך לעצבן עובדים

עשרה דברים מעצבנים שמנהלים עושים, ואיך למנוע אותם

התפרסם בסטאטוס - ירחון לחשיבה ניהולית , גליון 189, מרץ 2007
מאת: אבי פירוז, מנהל תחום ייעוץ ופיתוח ארגוני, ZOOZ

1. I - ישנם אנשים מסוימים ובתוכם גם מנהלים מסוימים אשר יתעלו אנשים אחרים (עמיתים, עובדים) לעשות דברים כיוון שזה משרת את המטרות של עצמם. אצל מנהלים כאלה לא תמיד המטרה היא במקום הראשון כי אם הגחמה האישית שלהם עומדת על הפרק, וכווווווווווווווולם יבצעו את מה שנדרש בכדי לעשות את הדברים על פי רצונם. הפתרון : כאשר אתה המנהל יושב בקבוצת דיון עם עמיתים ובעיקר עם עובדיך שאל את עצמך האם טובת המשימה עומדת כאן בראש או שמה טובתי האישית. גם אם אתה סבור שאתה מחביא את טובותיך האישיות – אנשים מסביבך ירגישו בכך ומעל לכל לא יעריכו אותך. כלל מספר אחת בניהול הוא הערכה של הכפיפים והעמיתים.
   
   
2. I WANT! - לא הבאת את יעד המכירות ? גש מיד לשטח ולא מעניין אותי איך תשלים את היעד היומי" . ישנם מנהלים שחושבים שדיבור של פקודות יקנה לדרישותיהם משנה תוקף וכך ויגדיל את הסיכוי לביצוע הדרישות. אולם מחקרים מראים כי כאשר מנהלים מדברים בצורה "פקודתית" כאילו הכול מגיע להם וכאילו מי שעובד איתם בצוות כאילו עובד אצלם משיגים בדרך כלל את התוצאה ההפוכה. הפתרון: גם אם לכאורה השיטה הזאת עובדת זכור: היא גורמת לחוסר אהדה מצד העובדים. אנשים מצפים שיתייחסו אליהם בכבוד – בדרך זאת תוכל להשיג הרבה יותר. את התמקמות של המנהל גם אם הוא צעיר ניתן לעשות על ידי פעולות נכונות - דיבור ציוויי אינו חלק מהם.
   
   
3. I WANT IT! - אני לא מבין למה העובדים שלי הם לא ראש גדול?" כך אמר לי פעם אחד מהמנהלים שקיבל ייעוץ אישי. בבחינת התנהלותו של מנהל זה גילינו יחד כי הוא יורד לפרטים הכי קטנים ומגדיר לעובדיו מה עליהם לעשות עד "גירוד האוזן בשעה שתיים אחרי שהם גמרו את הקינוח". שאלתי אותו האם הוא חושב שעובדיו יודעים מה עליהם לעשות? הוא התרווח בכיסא, חייך וענה כמובן! שאלתי אותו תגיד מה היה קורה אילו לא היית מגדיר להם בדיוק מה לעשות ? אם נניח היית חולה או שרחמנא ליצלן היית יוצא לחופשה של חודש בקריביים ? הוא מיד ענה : היה בלגן שלם ! כאן אני התרווחתי בכסא חייכתי ושאלתי : האם אני יכול להבין שהכול תלוי בך ? ברור, מה זאת אומרת הוא ענה. אז איך אתה מטיף להם ומצפה מהם להיות ראש גדול שבעצם אתה לא ממש נותן להם הזדמנות?
   
   
4. I WANT IT ALL! - אין פשרות אנחנו נהייה המובילים בהכל, כל יעד שנותנים לנו תמיד נהייה ראשונים. זה מצריך מאתנו המון עבודה ואני רוצה שתעבדו קשה, קשה יותר מתמיד" כך שמעתי פעם מנהל בכיר שרצה להרשים מאוד את אנשיו והחליט לדרוש מהם עד בלי די. כאשר יצא מהפגישה הראשונה בה העביר את ה"אני מאמין הניהולי שלו" שאלתי אותו איך הוא מרגיש עם יריית הפתיחה – המנהל היה מאוד מרוצה " אני מרגיש שהחדרתי להם מוטיבציה". בזמן שאותו מנהל נאם הסתודדו מאחרי שני מהנדסים וותיקים אשר צחקקו להם. הסתובבתי לאחרו ולחשתי להם "למה אתם צוחקים". אחד מהם אמר לי במבטא רוסי כבד : "תגיד כמה פעמים אפשר לרוץ בכול הכוח את אותו מרחק? " לא הבנתי אמרתי אז הוא לחש שוב " אני אחרי שתי ספרינטים של all out מתעייף. תמיד ידעתי שרוסים הם גם חכמים וגם מבינים בספורט ועם התובנה הזאת באתי לאותו מנהל – לדרוש את המקסימום זה מצוין, להריץ את החברה בכול הכוח כל הזמן מבלי לתת לנוח – זה לא רק מעצבן זה בלתי אפשרי
   
   
5. I WANT IT ALL & I WANT IT NOW! - עכשיו עכשיו, דחוף דחוף, מהר מהר... העבודה הלא מתוכננת בלחץ מאפיינת קצת את המנהל הישראלי המצוי. אז תכנון רבותי תכנון יכול להוריד קצת את כיבוי השריפות, מעכשיו לעכשיו. צוותים לחוצים הם עייפים ועצבניים – למה למנהל להיות לחוץ ועצבני ולעצבן את אנשיו. הקצה זמן לתכנן!
   
   
6. "לא הבטחתי לך אף פעם גן של שושנים": כשהייתי יועץ פנים בחברת היי טק גדולה ומצליחה נהגתי לטוס הרבה. בטיסות ניצלו את הזמן מנהלים רבים לפרוס באוזני את כל ההבטחות הוורודות שהם קיבלו ממנהלם הבכיר על קידום, תפקיד מעניין ומדינת שהות אטרקטיבית. רבים מן ההבטחות לא קוימו כלל והמנהלים נשארו ללא רוח במפרשים. לאנשים יש פנטזיות מטרות ושאיפות – להניע אותם מתוך שאיפותיהם זה כלי פיתוחי מצויין, אך להניע אותם מתוך הבטחות תקוות, ללא יכולת לספק את הסחורה – זה מעצבן!
   
   
7. "מה הבעייה?" - מנהלים מבקשים מהעובדים שלהם לבצע יותר עבודה ולהשתפר, לעשות עוד ולהשיג יותר, אך רבים מהם לא עוצרים רגע וחושבים אולי העובד שלי בכלל לא יודע לעשות את המשימות החדשות שהגדרתי לו ? אולי אין לו את הכלים הדרושים ? מה הוא צריך כדי להתפתח ואיך אני יכול להוביל אותו בדרך שתגרום לו לעמוד בהצלחה במשימותיו? אנחנו יודעים להכין את הילד לקראת כיתה א' ומלמדים אותו כבר לכתוב ולקרוא לפני בית הספר, מראים לו קלטות, ומשוחחים איתו על מה יהיה שם. למה אנחנו לא עושים זאת עם העובדים שלנו ? הרי חלק מהמשימות והאתגרים הם ממש כמו לעלות כיתה עבורם. צריך ללוות אותם.
   
   
8. "ברוך הבא!" - לעולם לא אשכח את יומי הראשון בחברה גלובלית גדולה. הגעתי למשרדי החברה, בכניסה חכתה פקידת קבלה חיננית אמרתי בגאווה כי אני עובד חדש וכי אני שייך למחלקה מסוימת. כיוון שלא היה לי תג נאלצתי לחכות. היא התקשרה והתקשרה ולא הצליחה להשיג אף אחד במשרדים. כשכבר השיגה את המנהלת וזאת באה לקחת אותי. הסבירה לי המנהלת שלא פינו לי עוד משרד, שהמחשב הנייד שלי עוד לא הגיע, ושצוות המנהלים איתו אני עובד הוא בחו"ל עד שבוע הבא. היא הושיבה אותי במשרד עם גברת חביבה ונתנה לי ערימה של דפים וחוברות לקרוא: "קח תעיין ותתעדכן - יש כאן חוקי חברה, ונהלים". כך עבר לו שבוע ואני כבר הרגשתי תלוש. לא חיכו לי , לא הכינו לי תיק חפיפה, לא דאגו לחבר אותי לעולם (מחשב), לא הסבירו לי מה אני צריך לעשות, מה קורה כאן ? מוסר השכל: מנהל: אם אתה קולט עובד חדש, וודא שמישהו שם אליו לב לפחות בשבוע הראשון, בנה לו תוכנית חפיפה ועבודה מסודרת. הגדר לו את ציפיותיך ודאג להפגיש אותו עם דמויות מרכזיות. תן לו תחושה שמקום העבודה מצפה לו ולתפוקה שלו. אל תבזבז את זמנו של העובד החדש לריק. כניסה ברגל ימין יכולה לקנות לך עוד עובד מרוצה.
   
   
9. "הדלת שלי תמיד פתוחה!" – משפט המחץ של מנהלים שפותר אותם בדרך כלל מלגשת אל העובדים. לעיתים מנהלים יוצאים מנקודת הנחה "אם הדלת שלי פתוחה ועובדים לא מדפקים על דלתי סימן שהכול בסדר" התשובה היא לא!! עובדים לא יכנסו כל כך בחופשיות אל המנהל שלהם. עובדים מצפים מהמנהל גם מדיי פעם "לרדת לעם". הם לא אוהבים את הסיסמת הדלת הפתוחה.
   
   
10. "רק מלה טובה, או שתיים, לא יותר מזה..." כולנו זקוקים למלה טובה, שיראו את עבודתנו, שיתנו חיזוק על היוזמה שלנו שיפרגנו לנו. מניסיוני הרב בעובדה עם מנהלים ועובדים – כולם מתלוננים כי הממונים עליהם לא מודים להם ולא מעריכים את עבודתם וזה מאוד מאוד מאכזב. דעו מלה אחת מבט אחד, מייל חיוך מכתב, שיחה קצרה יכולים לעשות פלאים. ו...תודה לכם שקראתם.