פיתוח מנהלים בקופסא

משחקים כפלטפורמת הדרכה רב-שימושית

התפרסם במשאבי אנוש, גליון 154 מרץ 2005
מאת: עמיר עליון - מנהל תחום הדרכה, וארי מנור - מנכ"ל, ZOOZ

משחקי חשיבה, לרבות משחקי לוח שונים, קיימים מזה אלפי שנים בכל התרבויות האנושיות. הם שימשו ומשמשים כמקור להנאה, אינטראקציה חברתית, תחרויות של חובבים ומקצוענים, ועוד. יחד עם זאת, השימוש במשחקי חשיבה באופן ממוקד ומובהק כאמצעי לפיתוח חשיבה ורכישת מיומנויות שונות שאינן קשורות רק למשחק עצמו, הוא תחום פחות נפוץ ומוכר, שזכה לפיתוחים ייחודיים וחדשניים בישראל. מאמר זה מציג את ההתפתחויות בתחום זה, ואת היכולת ללמוד מיומנויות ניהול בעזרת משחקי חשיבה.

משחקי חשיבה וכישורי ניהול

תארו לעצמכם שאתם בוחנים מועמדים לתפקיד ניהולי בכיר הדורש חשיבה אסטרטגית וכישורים של קבלת החלטות מורכבות. צמצמתם את רשימת המועמדים המתאימים לשלושה אנשים בעלי ניסיון, השכלה ואישיות בולטים. אתם מעיפים מבט נוסף בקורות החיים המרשימים של המועמדים, ומתעכבים על פרט מעניין אצל אחד מהם: מסתבר שתחביב עיקרי שלו הוא משחקי חשיבה כגון שחמט, ברידג', גוֹ (Go - משחק חשיבה יפני עתיק ומורכב) ועוד כמה משחקים שאֶת שמותיהם כלל לא הכרתם. האם תייחסו לעובדה זו חשיבות בבחירת המועמד?

מסתבר שמגוון תכונות ומיומנויות הנדרשות משחקנים במשחקי חשיבה הן רלוונטיות במיוחד עבור מנהלים בכל הדרגים. לדברי מספר לא מבוטל של מנהלים בכירים, מיומנויות והרגלים שרכשו במשחקי חשיבה (כגון אלו הרשומים מעלה) מקנים להם יתרון משמעותי בעסקים ובניהול, במגוון תחומים, לרבות: התמודדות עם שינויים, לקיחת סיכונים מחושבים, משמעת עצמית, זיכרון משופר, קור רוח במצבי לחץ, ונחישות לדבוק בעקביות באסטרטגיה נכונה - גם אם היא מביאה להפסדים בטווח הקצר.

מנהלים מציינים שבמשחקים שונים קיים דגש על מיומנויות בולטות, הנובעות מאופי המשחק. כך, למשל, שש-בש - לכאורה משחק השמור לחוף הים הישראלי בלבד - מחדד את היכולת לחשב במהירות ובאופן אינטואיטיבי סיכויים וסיכונים ולהתמודד עם מצבים של אי-ודאות; ברידג' מטפח כישורים חברתיים ותקשורת מיומנת על סמך מידע חלקי; ושחמט דורש חשיבה אסטרטגית וראייה מערכתית, יחד עם שימוש בניסיון ובתבניות טקטיות לשם ניצול הזדמנויות (ראה Philip Ross, Forbes).

המיומנויות הדרושות במהלך משחקי חשיבה אינן מצטמצמות לתחום הקוגניטיבי-חשיבתי בלבד. ביסודה של הסיטואציה המשחקית כלולות אינטראקציות חברתיות אינטנסיביות, מצבי שיתוף פעולה ומצבי עימות (ראה יורם עשת, "הלמידה במשחק"). למותר לציין, כמובן, שכישורים בין אישיים הם מרכיב משמעותי בתפקודם היומיומי של אנשים בכלל ושל מנהלים בפרט, וששיפור מיומנויות אלו הוא חלק משמעותי מלמידה ניהולית.

אימון מנהלים באמצעות משחקי חשיבה

לאור הקבלה זו בין מיומנויות הכרחיות במשחקי חשיבה ובין מיומנויות דומות הנדרשות ממנהלים, אך טבעי ששימוש במשחקים ככלי לאימון ולשיפור מיומנויות ניהוליות הפך לאמצעי רב עוצמה ללמידה אישית וקבוצתית. המיומנויות שניתן לרכוש בדרך זו הן מגוונות, וכוללות נושאים כגון קבלת החלטות יעילה, כלים לפתרון בעיות, חשיבה יצירתית, תקשורת בינאישית אפקטיבית, עבודת צוות סינרגית, כלים לתפקוד בתנאי לחץ ועוד.

חלק ממשחקי החשיבה שהוזכרו דורשים זמן לימוד ניכר על מנת להגיע לרמה המאפשרת למידה יישומית משמעותית. יחד עם זאת, קיימים משחקי חשיבה מגוונים שניתן ללמוד את עקרונותיהם תוך דקות ספורות ועדיין לנצל אותם ככלי ללמידה ואימון משמעותיים (תיאור של מספר משחקים כאלו תמצאו בסוף המאמר).

לשימוש במדיום לא שגרתי זה מספר יתרונות בולטים בתהליכי אימון מנהלים:

• חשיפת הרגלי חשיבה ופעולה
  במהלך ההתנסויות במשחקי חשיבה, נחשפים הרגלי חשיבה, פעולה והתנהגות של המשתתפים ותוצאותיהם, ומתאפשר ניתוח והגברת המודעות להרגלים אישיים ולנטיות קבוצתיות בנושאים אלו. כך, למשל, נטייה לקבל החלטות על סמך מידע חלקי וללא שיתוף עלולה להתבטא במחיר יקר במשחק, וללמד את המנהל על צורך בשיפור וברכישת הרגלים יסודיים יותר ובהתייעצות עם גורמים נוספים במצבי קבלת החלטות במשחק ובחיים.
  
  
• לימוד ויישום תוך קבלת משוב מיידי
  מכיוון שהקשר בין פעולה ותוצאה במשחקי חשיבה הוא כמעט מיידי, ניתן לבחון דרכם בזמן אמת תוצאות של שימוש בכלים לחשיבה ובהרגלים מובנים של פעולה והתנהגות. כך, צוות הנדרש להגיע לפתרון מהיר ויעיל של בעיות במהלך משחק הדורש פיצוח בעיות (כדוגמת המשחק Rush Hour המתואר בהמשך), יוכל ללמוד וליישם בעזרת המשחק כלים לפתרון בעיות, לרבות זיהוי והתמקדות בבעיות מפתח, פתרון מהסוף להתחלה, פירוק בעיות לגורמים ועוד. בנוסף, יוכלו חברי הצוות להעריך את היכולות האישיות השונות של חברי הצוות בתהליכי פתרון בעיות, ולהתאמן בניצול מירבי של הכישורים האישיים של חברי צוות שונים להתמודדות עם תהליכי פתרון בעיות במשחק, במצבים ניהוליים ובכלל.
  
  
• הבנת תהליכים אישיים, אינטראקציות בין אישיות ותהליכים קבוצתיים
  משחקי חשיבה לאימון מנהלים מטפחים בו זמנית מיומנויות אישיות, אינטראקציות בצוות מצומצם (זוגות או שלשות) ומיומנויות קבוצתיות. ניתן לתכנן ולהבְנות סיטואציות משחקיות המדגישות את הלמידה האישית (עד כדי אימון אחד-על-אחד של מנהל או אפילו אימון עצמי), את האינטראקציה הצוותית (כגון תחרות זוג מול זוג, תוך אילוץ המְשָׂחקים לקבל החלטה בקונצנזוס), או את ההיבט הקבוצתי (למשל בעת הצגת מצב נתון על מסך ודיון קבוצתי על ההחלטה הרצויה). גמישות זו מאפשרת להשיג מגוון מטרות למידה, ולהוביל למסקנות מאלפות ברמה האישית, הבין אישית והקבוצתית.
  
  
• למידה מרובת עוצמה
  את רוב הנושאים שניתן ללמוד באמצעות משחקי חשיבה ניתן, כמובן, ללמוד גם בדרכים אחרות, שגרתיות יותר. יתרון בולט של שימוש במשחקי חשיבה הוא המעורבות הרבה של המשתתפים ועוצמת החוויה השזורה בתהליך הלמידה , עובדה שמחזקת את סיכויי הלמידה והשינוי כתוצאה מהאירוע. האתגרים המחשבתיים, התרגול המוחשי, וההפעלה של מגוון חושים ואינטליגנציות מביאים להגברת המודעות האישית, לפתיחות רבה יותר לשינוי, ולא פחות חשוב, להנאה ועניין תוך כדי הלמידה.

חלק ניכר מיתרונות אלו מנוסח היטב בציטוט הבא מפי אפלטון: "ניתן ללמוד יותר על אדם משעה של משחק מאשר משנה של שיחה".

דוגמאות למשחקי חשיבה והנושאים הנלמדים בעזרתם

המשחקים המשמשים לפעילויות מסוג זה הם משחקים שנמכרים על מדפי החנויות לקהל הרחב. יחד עם זאת, השימוש בהם ככלי ייעודי לפיתוח עובדים ומנהלים מתמקד לאו דווקא בחוקי המשחק ואפילו לא בעקרונות החשיבה הדרושים על מנת להצליח בו. הדגש הוא על העברה של מושגים ותהליכים הבאים לידי ביטוי במשחק לתחומי עבודתם של המשתתפים. כדי להמחיש את שפע אפשרויות הלימוד שטומנים בחובם משחקי מנהלים, להלן סקירה קצרה על חמישה משחקי לוח קלים ללימוד בהם משתמשים בסדנאות שונות למנהלים. לצד כל משחק מפורטות המיומנויות השונות הנרכשות בעזרתו, וקיים גם קישור לתיאור מפורט על המשחק ועל החוקים שלו.

---

משחקי חשיבה ככלי ללמידה בישראל

כאמור לעיל, השימוש במשחקי חשיבה ככלי ללמידה זכה לפיתוחים ייחודיים וחדשניים בישראל. ההתפתחויות המשמעותיות הראשונות בתחום נעשו בתחום החינוך, בהובלתה של חברת אשכולות חשיבה (שכותב המאמר שימש בה במספר תפקידים מובילים במשך מספר שנים). הגישה שפותחה משמשת לטיפוח מיומנויות חשיבה, כישורים חברתיים ומודעות אישית בעשרות בתי ספר ברחבי הארץ, וכעת מיושמת גם במספר מדינות נוספות ברחבי העולם.

בשנים האחרונות גוברת ההכרה שמשחקים אלו מתאימים לא רק ללמידה של ילדים ונוער, אלא גם למבוגרים, ובפרט ככלי לפיתוח מנהלים ועובדים. כיום נעשה שימוש נרחב בסדנאות המשלבות התנסות במשחקי חשיבה בארגונים רבים בישראל. הסדנאות עוסקות במגוון נושאים, ומשולבות בקורסי פיתוח מנהלים במגזר הציבורי ובמגזר העסקי. פעמים רבות, סדנאות אלו מהוות נקודת שיא בלתי נשכחת בקורסי פיתוח מנהלים. המנהלים המשתתפים נסחפים ברוח המשחק והתחרות, ועוצמת החוויה משתווה לסדנאות שטח (outdoors). יתרון ניכר של סדנאות משחקי החשיבה על סדנאות שטח הוא בכך שניתן לקיימן בכל חדר הדרכה רגיל, וללא תלות במזג האוויר.

לאחר עשרות סדנאות משחקי חשיבה שהעברתי ושהשתתפתי בפיתוחן, הנה מספר תובנות שגיבשתי בנוגע לסדנאות מסוג זה, ולתועלות הנובעות מהן:

• המשחק אמנם מהווה כלי רב גוני ומושך כאמצעי ללמידה, אך עיקר הלמידה הנובעת מהסדנאות תלויה בדינמיקות הבין-אישיות המשולבות בתוכנית הסדנא. מנחה מיומן יכול לשים דגש על מגוון נושאים ועל דרכי למידה שונות, גם כשמדובר במשחק מסויים אחד. תכנית הסדנא צריכה, כמובן, להתאים למטרות הלמידה האישית והקבוצתית שהוגדרו לסדנא. כך, למשל, בסדנא בה מבקשים להדגיש פיתוח יכולות למידה בצוות, ניתן ללמד את חוקי המשחק על ידי חלוקה לצוותים קטנים שמטרתם לשפר את יכולות חברי הצוות ואת התפקוד וההישגים הקבוצתיים. לעומת זאת, אם הדגש הוא על קבלת החלטות בתנאי לחץ, ניתן, למשל, לשלב בסדנא אלמנטים של תחרות ושל משחק בזמן מוגבל, ולמנות צופים מבין המשתתפים שישקפו לקבוצה את דפוסי ההתנהגויות שיצרו תנאים אלו.
  
  
• סדנאות המשלבות התנסות במשחקי חשיבה מתאימות במיוחד ללמידה הדורשת שילוב של מיומנויות קוגניטיבות (כגון תכנון או קבלת החלטות), מיומנויות "רכות" או בינאישיות (לדוגמא - תקשורת או התמודדות עם קונפליקטים), ופיתוח יכולת או מודעות אישית (למשל - אינטליגנציה רגשית או יצירתיות). כמובן שאין זה נכון לטפל בכל הנושאים הללו בו זמנית, אך אופיה ההוליסטי של החוויה והלמידה דומה לסיטואציות המורכבות ומרובות הפנים איתם אנו מתמודדים בחיים ובעבודה.
  
  
• העובדה שבסדנאות אלו עוצמת המעורבות הרגשית היא חזקה במיוחד (עם יד על הלב - מי מכם אוהב להפסיד או להכשל בפתרון בעיה ב"משחק ילדים"?), מגבירה מאוד את הרצון ללמידה ולשינוי אמיתי בעקבות הסדנא. תובנה זו מנחה אותי גם בבואי לתכנן ולהנחות סדנאות שאינן משלבות משחקי לוח - ולכן תמיד אשאף לשלב בסדנא תהליך חוויתי או משחקי כלשהו.

אחד האתגרים שאני מציב לעצמי בעתיד הוא לשלב בסדנאות בצורה מקיפה יותר כלים ומודלים המתבססים על תורת המשחקים. תורה זו, משמשת ככלי רב עוצמה במתמטיקה, כלכלה, ומדעים נוספים, ומסייעת לניתוח האופן בו בודדים וקבוצות מקבלים החלטות ופועלים. לאחר שאעשה זאת, אוכל להרחיב על התוצאות במאמר נפרד.

משחק לסיום

לפני שנפרד, הנה לפניכם משחק שיאפשר לכם להוכיח ולטפח יכולות תכנון ותחבולה. הלוח והכלים למשחק זה הינם בעקרון כלי משחק הדמקה - המצוי כמעט בכל בית. אתם מוזמנים להשיג לוח כזה כעת, ולאחר שהבאתם אותו לשחק על פי ההנחיות שבהמשך. המשחק מבוסס על משחק בשם "ניוטרון" של רוברט א. קראוס, שפורסם בירחון "Games & Puzzles" ביולי 1978.

שחקו, לימדו ותיהנו!