|
בחודש שעבר נכנס לתוקף צו למניעת העישון והחשיפה לעישון שעדכן, בין היתר, גם את האזורים בהם אסור לעשן במקום העבודה.
תזכורת - מה היה לנו קודם?
בשנת 1983 נחקק בישראל חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים. חוק זה קבע הגבלת עישון במקומות ציבוריים שפורטו בתוספת לחוק (כדוגמת: אולמות בידור ובתי קולנוע; בתי חולים או מרפאות; ספריות ציבוריות; מעליות; מסעדות וכיוצ"ב).
רק כ- 11 שנים לאחר מכן, בשנת 1994, לאחר שהצטבר מידע מוכח בדבר נזק בריאותי גם כתוצאה מעישון פסיבי, הוגבל גם העישון במקומות עבודה.
התיקון לחוק מחודש יולי 2012 - הגדרה מחדש של אזור העישון והטלת איסור מוחלט על עישון בכל מקום במשרדי הממשלה
החוק במתכונתו החדשה מתיר למעסיק לקבוע כי אסור לעשן בכל מתחם מקום העבודה ("אזור חופשי מעישון").
ברירת המחדל היא כי חל איסור לעשן במקום העבודה, למעט בחדר ייעודי ונפרד שהוקצה לצורך כך. החוק קובע ארבעה תנאים להקצאת החדר: (1) התייעצות בין ההנהלה לעובדים; (2) סידורי אוורור תקינים; (3) העישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין; (4) לא עובדים או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים.
עם זאת, אם קיים במקום העבודה חדר או אולם בו נמצאים רק עובדים שהם מעשנים, הוא יוכר כאזור עישון גם ללא היתר מפורש.
החל מחודש יולי ואילך נקבע בחוק בצורה מפורשת, כי חל איסור לעשן בכל שטח משרדי הממשלה.
החריגים בדבר חדר ייעודי נפרד או חדר בו עובדים מעשנים אינם חלים על משרדי הממשלה.
חובות מעסיק לפי החוק:
- לתלות שלטים האוסרים על העישון בכל חלקי מקום העבודה שאינם "אזור עישון". אי תליית שלטים כאמור, היא עבירה פלילית (עבירת קנס), והאחריות הפלילית תוטל גם על מנהל פעיל, או עובד בכיר האחראי על מקום העבודה.
-
לא לעשן בכל חלקי מקום העבודה שאינם "אזור עישון" ולא להחזיק בהם סיגריה, סיגרילה, סיגר או מקטרת כשהם דלוקים. חובה זו חלה גם על העובדים במקום העבודה. המפר הוראה זו עובר עבירה פלילית (עבירת קנס).
עישון פסיבי - אחד מכל ארבעה עובדים נחשף לעישון במקום העבודה
מי מאיתנו לא חוזר הביתה לאחר יום עבודה מעייף ספוג
בריחות של עשן ועישון? שיקום. תופעת העישון הפסיבי קטנה בשנים האחרונות
הודות לחקיקה ולאכיפתה, אולם היא עדיין קיימת. מחקרים מראים, שמי שעומד
ליד מעשן (בעיקר במקום סגור) מכניס לריאותיו כשליש מהחומרים הרעילים
שבעשן הסיגריות. ההגבלה על העישון במקומות ציבוריים, לרבות מקומות עבודה נובעת מההכרה בסיכונים אלה.
בתי הדין לעבודה הכירו בעישון פסיבי כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. הכרה זו חשובה, שכן היא סוללת את הדרך להגשת תביעות דומות במקרים מתאימים, ומזכה את העובד הנפגע בהחזר הוצאות ריפוי, החלמה, שיקום רפואי או שיקום מקצועי (בכפוף לתנאים שבחוק הביטוח הלאומי).
זאת ועוד: עובד שפגיעה בעבודה גרמה לו למצב בריאותי שאינו מאפשר המשך עבודה בעבודה או בעבודה מתאימה אחרת, זכאי לתשלום דמי פגיעה, עבור התקופה בה הוא אינו מסוגל לעבוד, אם לא עסק בעבודה אחרת והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה (בכפוף לתנאים שבחוק).
ולמעשנים שבינינו
לא אצא ידי חובה לפני שאעיר שתי הערות בנוגע לעובדים מעשנים:
- עובד שמעשן זכאי לצאת להפסקות עישון, כל עוד מדובר בהפסקות קצרות. חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס להפסקות קצרות לצורך התרעננות (הכנת קפה; תה; שירותים; חילוץ עצמות וכיוצ"ב), אולם יעידו המעשנים שגם הפסקת העישון מרעננת. כמובן, שהעישון באותן הפסקות ייעשה באזור העישון בלבד, או מחוץ למתחם העבודה.
-
כפי שפירטתי קודם לכן, עישון במקום העבודה במקום שאינו מוגדר כ"אזור עישון", מהווה עבירה פלילית שקנס בצידה. העבירה הפלילית והקנס מצויות במישור היחסים בין העובד כאזרח לבין המדינה, משרד הבריאות או מי מטעמן. במישור יחסי העבודה מדובר בהסדרה שונה. מעסיק אינו רשאי לקנוס עובד על עישון שלא באזור העישון, אלא אם כן המצב הוגדר מראש ובכתב כעבירת משמעת שהסנקציה בגינה היא כספית (ונקבע לצידה קנס סביר). ההסדרה יכולה להיעשות במסגרת חוזה העבודה האישי, בהסכם קיבוצי או בתקנות משמעת שחלות במקום העבודה.
|
|
א
חד העם 55, תל אביב
| 03-5608070 |
למידע
נוסף
עיצוב: 
אוכל:
שרות:
= מעולה = סביר = גרוע
מה? בית קפה שכונתי ונעים, המציע תפריט
מגוון רחב של מנות ביתיות.
למה? מראה הוינטאג'
הנעים לעין, התפריט העשיר שתמיד יזכיר לנו את
האוכל של אמא והמיקום המרכזי.
ארוחות
עסקיות:
ראשונה + עיקרית + שתייה; א'-ה' 12:00-16:00
ראשונות: טבולה, סלט ירוק, לחם וממרחים, מרק היום (בחורף), חציל
בלאדי, קרפצ'יו
עיקריות: פסטת חונקי כמרים עם תרד,
תבשיל פתיתים ירקות ועשבי תיבול, כבדי עוף ביין ופירה
מחיר העסקית:
52-55 ש"ח, 13 ש"ח תוספת למחיר המנה העיקרית.
-
למען הסר ספק: ההמלצה במדור זה היא המלצה אישית שלנו, ואיננו
מתוגמלים עליה.
|
