|
כל מי שעוסק בהדרכה מבין
את התרומה הגדולה של משחקים והפעלות לאפקטיביות של סדנאות,
פרזנטציות
והדרכות. לכן, הפעם במדור בחרנו להמליץ על האתר של
Thiagi, שיתאים בעיקר לאלו העוסקים ופועלים
במגוון תחומי ההדרכה.
בעמוד http://www.thiagi.com/games.html
המצוי באתר זה, תוכלו למצוא למעלה מ- 200 משחקים והפעלות שניתן
לשלב בסדנאות ובהדרכות. שילוב משחקי-חשיבה בסדנאות מאפשר
לימוד ועיבוד בלתי-אמצעי, תורם להמחשת התיאוריות, ומעורר את המשתתפים
בזמן הסדנא.
נסו ותהנו!
|
|
כמה עקרונות פשוטים לביצוע, יהפכו כל פרזנטציה לבעלת עוצמה כזו שתשפיע על קהל השומעים, ותשאיר אותם מלאי רושם והנעה.
אנחנו רוצים להעביר מסר שישפיע, שיהיה בעל עוצמה, שיעשה שינוי, שיוריד אסימונים, שישכנע. אנחנו מאמינים במסר, זה מסר נכון, חזק, בעל חשיבות גדולה לאין ערוך. אנחנו מציגים את המסר ו... אופס, מישהו בקהל איבד עניין, אחר מעלה טענת נגד, עוד אחד מסרב להסכים לאורך כל הפרזנטציה, השאר מביטים בסקפטיות, אחד מסתכל בשעון, שני מדבר בפלאפון כשהוא לא שולח
SMS, עוד מישהו נרדם. הקהל תמיד מגיב באופן מיידי, וצריך להיות עיוור כדי לא להבין:
הקהל בהתנגדות!
כמה פחד מעוררת התנגדות כזו אצל רובנו, גם המנוסים שבינינו... למה זה קורה? הרי אנחנו חדורי אמונה במסר שלנו! איך זה יכול להיות שהקהל לא מגיב לדברים כפי שציפינו? שהמשתתפים ייפלו על רגליהם, יגידו הללויה ואמן, וינצרו את הרגע המכונן בו שמעו אותנו לשארית חייהם! מה, יש בעיה עם המסר שלנו?
אז זהו שלא. לרוב אין בעיה עם המסר. בדרך-כלל התנגדות של קהל לא קשורה באופן ישיר למסר, אלא נובעת מגורמים הפסיכולוגיים הנלווים למסר. כמו מה למשל? כמו כעס של המשתתפים המתועל למנחה (כעס על המוסד שלא מתחשב בתנאי התשלום, על ארוחת הצהריים שמתעכבת, על הילד שסרב להישאר לבד בבית, וכד'). או - חוסר ביטחון של המאזין ביכולת העצמית שלו הקשורה למסר ("אני לא מסוגל להקים עסק לבד!", "המנחה מעולה, אני גרוע", "איך זורקים אותנו למים כל כך מהר?"). או - ציפיות מוקדמות שגויות ("חשבתי שהוא ידבר על טכניקות והוא מביא רק תיאוריה", "באתי לשמוע על בישול הודי, וזה בכלל בישול טיבטי"). ויתכן שהקהל לא מאמין בידע, במומחיות או בסמכות של המנחה.
מה אסור לעשות?
רוב המנחים מתעלמים מהגורמים האמיתיים להתנגדות, ועושים את אחת
מהטעויות הבאות: מתנצחים עם הקהל, מנסים לשכנע בלהט שהמסר נכון מאין
כמוהו, נכנסים ללחץ, מתבלבלים, מזיעים, או פשוט טומנים את ראשם בחול
כבת יענה ומתכחשים להתנגדות. בדרך זו ההתנגדות לא נעלמת, היא רק
מתעצמת!
מה כן לעשות?
העיקרון פשוט: להתנגדות רגשית- פסיכולוגית ניתן מענה "פסיכולוגי". לעומת זאת, להתנגדות עניינית - ניתן מענה ענייני.
מענה פסיכולוגי מחקה את עבודת הפסיכולוג: מקשיב, מאבחן את הבעיה,
ומטפל בבעיה בדרך שמותאמת למטופל. במקרה שלנו כיוון שהזמן דוחק בנו,
נסתפק במענה מהיר של "פסיכולוגיה בגרוש", מתוך התחשבות בכלל הקהל
ובזמנו היקר.
להמשך המאמר
לחצו כאן
- המאמר נכתב ע"י:
איתי הל-אור
, יועץ ניהולי ומנחה בכיר
ב-ZOOZ-
מידע על סדנת פרזנטציה אפקטיבית:
כאן (עמ' 19 בחוברת
PDF)
|
