ZOOZ • עלון תזזית לעוסקים במשאבי אנוש והדרכה, גליון 60

| גיליון מס. 60 |

שלום!

אנו שמחים לשלוח לכם גיליון חדש של תְּזָזִית.

עלון תְּזָזִית נשלח מידי חודש כשרות חינם לכששת אלפים מנהלי משאבי אנוש והדרכה.
העלון מכיל מדורים מתחלפים עם המלצות, טיפים וראיונות, ואינו מכיל פירסומות.

השתדלנו לקצר, מתוך הנחה שזמנכם יקר והמלאכה מרובה.
למעוניינים בהרחבות הוספנו קישורים למאמרים ולמידע רלוונטי.

אנו מקווים כי תמצאו את העלון שימושי. נשמח לקבל תגובות והצעות.

קריאה מהנה!
צוות ZOOZ

פסיקה: תיתכן הרעה מוחשית בתנאי העבודה גם ללא הפרה של חוזה העבודה; עובד שהתפטר בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן השתכרות עתידי.

התובעת, נטשה זליג, עבדה כמורה בבית הספר המקיף אורט בקיבוץ סאסא. היא התפטרה מעבודתה בעקבות שינויים שנערכו בבית הספר עקב העברת בעלות, והשפיעו על תנאי עבודתה.

התובעת טענה, כי היא זכאית לפיצויי פיטורים מאחר שהתפטרה בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, ובשל נסיבות שביחסי עבודה שבגינן לא היה ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה. המעביד שלל טענה זו, שכן לטענתו העניינים שבהם הורעו תנאי עבודת התובעת לא היו חלק מתנאי העבודה שהייתה זכאית להם, אלא הטבות נלוות, שמעביד רשאי לשנותן.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים אולם דחה את התביעה לתשלום פיצוי בגין אובדן השתכרות בהמשך שנת הלימודים ועד לסופה.

השופט חיים ארמון קבע, כי הפסקת חלק מההסעות לבית הספר (אחד מהשינויים בתנאי העבודה) היתה בגדר שינוי ממשי לרעה בתנאי עבודתה של התובעת. זאת, הן בשל ההבדל המשמעותי בין הסעה קבועה שאורגנה על ידי בית הספר לבין הצורך לדאוג כל פעם מחדש ל"טרמפ" ולהיות תלויה בחסדיו של מורה אחר.

לאחר שנמצא קשר סיבתי בין אותה הרעה מוחשית לבין התפטרותה של התובעת, ומשהתובעת אכן נתנה למכון התראות טרם התפטרותה, נקבע, כי ההתפטרות היתה בנסיבות המזכות את התובעת בפיצויי פיטורים.

בהתייחס לטענת המעביד, פסק השופט, כי תיתכן הרעה מוחשית בתנאי העבודה גם במצב דברים בו אין הפרה של חוזה העבודה. גם מעביד שרשאי לשנות לרעה את התנאים שהוא משנה - עלול למצוא את עצמו מחויב לשלם פיצויי פיטורים לעובד שמתפטר בשל אותו שינוי לרעה.

עוד נפסק, כי הרעה מוחשית בתנאי העבודה אינה מביאה אוטומטית לסיום יחסי העבודה. העובדה שמעביד הביא להרעה מוחשית בתנאי העבודה, מזכה את העובד להתפטר מעבודתו, עם זכאות לפיצויי פיטורים. משהעובד בוחר לעשות כך, כמו התובעת במקרה הנדון, יחסי העבודה מסתיימים בשל ההתפטרות, והעובד כבר אינה זכאי לזכויות שהיה יכול לקבל אלמלא התפטר, ואין הוא זכאי גם לפיצוי על כך שההתפטרות מנעה ממנו להיות זכאי לאותן זכויות.

במקרה הנדון, משהתובעת היא זו שהחליטה להתפטר מעבודתה, הרי היא זו שמנעה מעצמה את הזכאות להמשך השתכרות, ואין היא זכאית לפיצויי על כך.

השופט ארמון הדגיש, כי התובעת היתה יכולה לנהוג אחרת: היא הייתה יכולה לנסוע במונית למקום העבודה ולתבוע מהמעביד החזר של עלות הנסיעה. במקרה כזה, הייתה התובעת יכולה להמשיך להשתכר ולקבל את כל ההטבות הנלוות, עד סוף שנת הלימודים, והיא הייתה מסכנת רק את עלות הנסיעה במונית (15 ק"מ) אחת לשבוע.

במצב דברים זה, אם התובעת היתה אכן משכנעת שהפסקת ההסעות היתה בבחינת הפרת חוזה העבודה, סבור השופט כי היתה גם מצליחה בתביעתה לקבל מהמכון החזר של עלות הנסיעה. אולם, מאחר שהתובעת בחרה באופציה אחרת (להתפטר) הרי שהיא הביאה להפסקת זכאותה לשכר ולזכויות נלוות מעת ההתפטרות ואילך, ואין כל סיבה לפצות אותה על כך.

[עב (נצ') 1967/04 (ניתן 3.8.2009)]