| גיליון מס. 10 |

חבר הכנסת מיכאל איתן, סיעת הליכוד

• כמה שנים אתה בתפקיד? איך הגעת לתפקיד:  נבחרתי לכנסת לראשונה בשנת 1984. הייתי נגוע ב"חיידק" הפוליטי מגיל מאוד צעיר. גדלתי בבית על קריאת עיתון חרות וכתבי המחתרת. גם כשהתבגרתי היתה לי זיקה לפעילות מפלגתית פוליטית. באוניברסיטה למדתי משפטים, הייתי מחובר לתא הסטודנטים של גח"ל, אשר הוקמה ע"י תנועת חרות ומשם המשכתי את פעילותי במפלגה. בסביבות גיל 25 הייתי יו"ר צעירי חרות וב- 84' כאמור נבחרתי לכנסת (כנסת ה-11). 
• מה אתה הכי אוהב בתפקיד: את מלאכת החקיקה ואת הביקורת על פעילות הממשלה. כשהייתי ילד הדמויות אשר עמדו לנגד עיני היו מנחם בגין ויוחנן בדר, ממייסדי תנועת החרות ועמודי התווך של הפרלמנט הישראלי. הם בילו שעות עבודה רבות בכנסת ואני מרגיש שספגתי את זה יחד עם מה שקבלתי בבית. עבודתי תמיד היתה עבורי מקור לסיפוק, גם עכשיו בפתיחת השנה ה- 25 אני מתרגש כמו תלמיד שחוזר ללימודיו בבית הספר. בפרלמנטים אחרים בעולם יש אחוז מסוים בלבד של פרלמנטרים שמתמחים בעבודת הבית, אחרים עושים עבודה מסוג אחר. אני מתמחה ואוהב את העבודה הפרלמנטרית עצמה. אני מקפיד על שיעור נוכחות גבוה במיוחד לאורך שנים ארוכות (דבר המתאפשר לי בין היתר תודות לבריאות טובה לה זכיתי), במשך 20 שנה נעדרתי רק 30 ימים ואני יכול לומר שאני בין חברי הכנסת הבודדים שבילו כ"כ הרבה ימים בין כתלי משכן הכנסת.
  
• מה הכי קשה לך בתפקיד? לראות את הפער בין מה שאתה חושב שצריך לעשות לבין מה שאתה יכול/מצליח לעשות. קשה יותר מכך - להיות ער לכך שאתה עלול גם במהלך העשייה לגלות שטעית ושמה שחשבת שכ"כ צריך לעשות התברר כטעות, או שהדבר כבר לא רלבנטי, או שהנסיבות השתנו - ברגעים כאלה אתה צריך להתגבר על האגו ולהמשיך לפעול ממקום אובייקטיבי - זה הדבר הכי קשה והכי מאתגר. בפוליטיקה חשוב לא רק לדעת מה צריך לעשות, אלא גם מה ניתן לעשות בנסיבות הקיימות.
• הצעות חוק שקידמת בעבר/שאתה מקדם היום: היוזמות שלי בתחום החקיקה בעיקרן משתלבות בהצעות חוק ובחקיקה שלא בהכרח אני יזמתי, אבל מאוד השפעתי על קידומה ועל ביצועה. בכל הנוגע להצעות חוק, חשוב להבחין בין האיכות לכמות, דהיינו, לתקן סעיף חוק מסוים, לעומת לעשות עבודה מקיפה וכוללת בנושא שלם. אחד התחומים בהם עסקתי הוא נושא מימון מפלגות - העברתי סדרת תיקונים לחוק מימון מפלגות וגם פעלתי לאכיפתו. כאשר הייתי יו"ר ועדת חוקה, הטבעתי את חותמי בחוקים רבים מאוד בנושא טרור (חלקם חקיקה משנית מטעם המ"מ), בהם היה צורך להקפיד מחד על מאבק בטרור ומאידך על שמירה על זכויות אדם בסיסיות בזמן טרור. אני יזמתי את נושא "חוקה לישראל" - איגוד חוקי היסוד הקיימים, הוספת חוקים חדשים ודחיפת הנושא קדימה. לצורך כך, קיימתי מאות ישיבות עם אנשי אקדמיה, בני מיעוטים, רבנים וכיוצ"ב. זה היה אתגר גדול ואני עדיין דבק בו ומקווה שהמדינה תבין שהחוקה היא מכשיר שיאפשר לנו לקיים את החברה הישראלית ברמת חיכוך קטנה יותר בין האזרחים לשלטון ובין האזרחים לבין עצמם. בנוסף, אני עוסק גם בחקיקה בנושא אינטרנט וטכנולוגיית מידע. בשנת 1995 הקמתי את הועדה הראשונה להערכות ישראל לעידן המידע. בתחום האינטרנט וטכנולוגיות המידע, החקיקה מנסה להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות שהקדימו אותה, על מנת שבני אדם יוכלו להשתמש בהן ללא הפרעה. בנושא זה ישנם סיבוכים רבים, למשל חוק חתימה אלקטרונית שהינו חוק מאוד מסובך, או נושא ההגנה על זכויות היוצרים אשר הפך בעייתי בעידן בו ניתן לשכפל יצירות תוך דקות, דבר שמצריך אותנו לחשוב האם מוסד זה יכול להישאר באותה מתכונת. במסגרת חקיקת האינטרנט העברתי תיקון לחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות, אשר חסך להם את הצורך בתנועה ואפשר להם לבצע פעולות דרך האינטרנט (הם היו בין הראשונים שיכלו להשתמש בשירות מקוון זה). אני מאוד מעורב בתחום האינטרנט, אני זה שיזם את הקמת אתר האינטרנט של הכנסת וגם הייתי הח"כ הראשון שהקים לעצמו אתר אינטרנט (שפעיל עד היום - www.miki.org.il וכולל גם בלוג אישי וגם קישור לפורום שלי בתפוז). מזה מספר חודשים אני עומד בראש הועדה לביקורת המדינה - יש לי בקנה מספר הצעות חוק לחקיקה אשר תחזק את הביקורת. חוקים נוספים בהם הטבעתי את חותמי בשנים האחרונות הם - חוק מאבק בארגוני פשיעה, חוק מימון טרור, חוק יישום תכנית ההתנתקות ועוד. תקופת ההתנתקות היתה תקופה מאלפת ומרתקת גם בהיבטי חקיקה וגם בהיבטי צפייה ומעקב שוטף אחר ההתפתחויות. בהקשר זה פעלתי רבות בנושא חופש ההפגנה ודאגה לזכויות המפונים, תוך הבנה שעל הממשלה ליישם את מדיניותה מצד שני. חקיקה אחרונה שהעברתי עוסקת בטובת בני העדה האתיופית ומטרתה העדפה מתקנת בקבלתם לעבודה וכן חוק להשלמת עלייתם של בני הפלשמורה שנמצאים בהליכי עליה מאורגנת לארץ. בנוסף, החתמתי מעל 80 ח"כים על הצעת חוק להקמת מרכז למורשת יהדות אתיופיה. כיום, אני ממשיך לעסוק במלאכה וישנן הצעות חוק רבות נוספות אשר נמצאות על הפרק בהן אני מעורב בין כשותף ובין כיזם.
• מהן המטרות שאתה רוצה להשיג בתפקידך כח"כ? ובחיים? קשה לי לשתף את הציבור בעולם החלומות והמאוויים האישי שלי. בתפקידי כח"כ - הייתי מאוד רוצה שמדינת ישראל תשמש אור לגויים במובן החיובי. אם נצליח ב- 60 השנים הבאות לעשות ולהתקדם כפי שהתקדמנו ב- 60 השנים הראשונות בתחומי הטכנולוגיה, המדע, קליטת העלייה, החקלאות וכיוצ"ב, אין לי ספק שנהיה המדינה המובילה בעולם. יחד עם זאת, יש תחום אחד שבו צריך לחזור לפחות לחלק מהדרך שהיתה והוא ההיבט הערכי, בו עברה מדינתנו מעבר דרסטי מהעידן שבו "לא בגדתי" היה פתק שטמן אורי אילן בכיס מכנסיו כאשר עונה ע"י הסורים וסרב לגלות סודות, להיום, ערב יום כיפורים, אשר לתדהמתי ולבושתי "לא בגדתי" היתה הכותרת על עמוד הפתיחה של העיתון הנמכר במדינה, לגבי שולה זקן שמספרת על כך שלא בגדה באהוד אולמרט. לאחר שקראתי על הביזיונות שעשתה, לשים אותה ככוכבת העיתון בערב יום כיפור מראה שמדינת ישראל איבדה את דרכה בתחום הערכי, לכן אני מאחל למדינה לחזור בהיבט הערכי להישגי 60 השנים האחרונות: להיות יותר צנועים, יותר פשוטים, אמיתיים ומחוברים לערכים. לצאת מהמצב שבו הכל מת, אין אידיאולוגיה, הכל כסף, אין כבוד לערכים  - לא למורה בבית הספר, לא למפקדים בצבא, לא למילים, לא לנאמנות ולא למדינה. אני מאחל למדינה שנצליח לעשות מה שעשינו ב- 60 השנים הראשונות, אך מבלי לאבד את הערכים שבשמם קמה מדינתנו.
  
• טיפ למי שרוצה לקדם חקיקה והצעות חוק בישראל? אם הוא רוצה להיות אלוף התקשורת - שיחפש הצעות חוק שטותיות שניתן להעבירן בקלות יחסית, והן לא יעלו ולא יורידו לאף אחד. למי שרוצה להעביר הצעות חוק עמוקות יותר, אני מציע להיות במפלגת השלטון - בעמדה זו קל יותר להעביר חוקים.
• על איזה ספר מקצועי אתה ממליץ? למה? אני חושב שפרלמנטר טוב חייב להגיע עם השכלה משפטית. ספריו של אמנון רובינשטיין ("המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל")  הם נכסי צאן ברזל, וכן מאמריו של אהרון ברק הם חשובים וחיוניים מאוד עבור מי שמתעתד לעשות במלאכת החקיקה.
  

• לתגובות: [email protected]
• מעוניינים להתראיין? : צרו קשר
• למידע על סדנת ניהול תהליכי שינוי: כאן (עמוד 11 בחוברת PDF)
  

אלמנט המתכת - ניהול פיננסי

לפי תפיסת הניהול ההוליסטי, קיימים חמישה יסודות המאפשרים פיתוח של עסק מאוזן וצומח.
מדור זה מאפשר לך לבחון את העסק שלך לגבי אלמנט שונה בכל פעם.

האם שאלת את עצמך כיצד תוכל לשפר את רווחיות המשרד (מבלי לפגוע בחזון)?
(סמן את התשובה הנכונה)

כן       חלקית       לא 

עניין רווחיות העסק, מעסיק כל העת בעלי עסקים קטנים. תנודות של רווח והפסד ולו הקטנות ביותר, עשויות להוביל לבעיה תזרימית ולעיתים אף לסגירת עסק.

מתי עסק נמצא בסכנה? התשובה לכך טמונה בהעדר היכולת להיות עקבי ולשמור על אסטרטגיה ממוקדת חזון ובנטייה להתפתות וללכת אחר כיוונים שונים ומתחלפים ללא הרף... כל אלו מוציאים את העסק מאיזון, והם מהווים עבורו את הסכנה העיקרית.

מייקל פורטר, הוגה הדעות הנחשב ביותר בתחום האסטרטגיה, טען כי ישנן 2 דרכים בסיסיות לשימור רווחיות העסק לטווח הארוך. לדבריו, יש לבחור אסטרטגית מחיר נכונה, בהתאם ליכולות העסק בהשוואה למתחרים בשוק הנדון:
 

• הדרך הראשונה הינה להציע ערך מוסף יחסי, במחירים גבוהים מהמתחרים. מדובר בהצעת תועלת עבורה יהיו הלקוחות מוכנים לשלם יותר. ערך מוסף זה יכול לקבל ביטוי בהובלת השוק (יתרון תדמיתי), בתכונה חשובה (ידע, זמינות, ראש שקט, אכפתיות וכו'), בהתמחות בקהל לקוחות ספציפי (לדוגמא - נשים, תושבי עיר מסוימת וכו'). או בפיתוח חדשנות שיווקית (לדוגמא - ערך מוסף חדש שאינו קיים עדיין בשוק הנתון, או מודל עסקי חדש). הצעת ערך מוסף עשויה להתאים לעסקים הנכנסים לשוק רווי, גם אם אין להם יתרון בגודל ובהיקף.


• הדרך השנייה הינה להציע מחירים נמוכים בהרבה ממחירי המתחרים. דרך זו מקובלת מאוד בשוק הישראלי. על מנת ליישם אותה חייב העסק להקפיד מאוד בעניין העלויות, על מנת לא להגיע למצב של רווחיות שלילית. עליו להיות קשוב כל העת לתנודות המאזן. עסקים וותיקים וגדולים השולטים בשוק נתון, יודעים לרוב איך לרכוש סחורות בזול, להתייעל, ולחסוך הוצאות תפעול - ולכן מסוגלים להציע ללקוחותיהם מחירים אטרקטיביים. עסקים שמתמחים בכך יכולים להשתמש בדרך זו באופן יעיל ללא חשש וסיכון יתר.
עבור מרבית העסקים, במיוחד הקטנים, דרך זו אינה מומלצת (אלא אם נמצא לעסק שיתוף פעולה עם גורם גדול בשוק, המספק עבודה סדירה בכמויות גדולות, למשל כמו בנק, חברת ביטוח, איגוד מקצועי וכד').

דוגמא להמחשת המודל של פורטר
שלושה משרדי עורכי דין, המציעים לקהל לקוחותיהם מגוון שירותים משפטיים:

• משרד אחד בחר בערך מוסף של "זמינות" - הוא חרט על דגלו את המשפט המבטיח: "איתך ובשבילך 24 שעות ביממה" - במשרד זה כל עורכי הדין מסתובבים עם פלאפון צמוד הפתוח 24 שעות ביממה, נכונים לענות ללקוחותיהם על כל שאלה, גדולה או קטנה (גם אם נמצאים בדיונים, ניתן מענה אנושי לכל פניה). השירות ללקוח הינו אדיב במיוחד ומלא סבלנות. כפועל יוצא, משרד זה מטפל במספר קטן יותר של תיקים אך גובה בעבור כל תיק מחיר גבוה במיוחד בשל הטיפול הצמוד המוענק לכל לקוח ולקוח. 
• משרד שני בחר בערך מוסף חדש - "המשרד המתמחה בטיפול בחברי קיבוצים ומושבים מאזור הצפון", המשרד ממוקם במושב בצפון הארץ והוא מטפל אך ורק בענייניהם השונים של חברי קיבוצים, מושבים ואגודות שיתופיות המתגוררים באזור, החל מטיפול בענייני הפרטה ורישום נכסים וכלה בסכסוכי עבודה. בשל ההיכרות העמוקה של המשרד עם קהל היעד הספציפי ועם החוקים הספציפיים שאליהם הוא כפוף, מוכנים לקוחות המשרד לשלם על השירותים מחירים גבוהים במיוחד.
• משרד שלישי מהוותיקים והגדולים בארץ, בחר באסטרטגית המחיר הנמוך - מגוון השירותים המשפטיים ותחומי העיסוק של המשרד רב במיוחד. במשרד מועסקים קרוב ל- 100 עורכי דין צעירים ונמרצים העובדים ב- 10 מחלקות שונות. למעשה, המקום עובד בשיטת "הסרט הנע". כאן מדברת הכמות.

למעשה, כל אחד מהמשרדים בחר בדרך אחרת לחלוטין, וביסס אותה כאסטרטגיה עסקית כלכלית, המאפשרת הליכה מושכלת ועקבית אל עבר חזון ייחודי. הליכה זו נעשית תוך הבנת אילוצי השוק והמתחרים, ובו זמנית תוך שמירה על רווחיות המאפשרת הישרדות בטוחה וצמיחה.


זקוקים לעזרה באיתור הערך המוסף שלכם?... פנו אלינו למייל: [email protected].

כתבה: אורלי אדלר-ניזרי, מנהלת ZOOZon.

• עוד בנושא זה: החיוך של פורטר - בעלון לזוז 9
• מידע נוסף: מאמר על חמשת האלמנטים לניהול הוליסטי
• בחן את עצמך: שאלונים נוספים מופיעים כאן
• שפר את המשרד שלך:  ייעוץ להשבחת העסק 

ניגוד עניינים: ייצוג של מי שהיה עד שכנגד בתיק של לקוח לשעבר בתיק אחר

עובדות המקרה: עורך דין עבד בעבר במשרד עורכי דין אשר ייצג לקוח מסוים. במסגרת אותה תביעה העיד אדם אחר מטעם הצד שכנגד נגד הלקוח. כיום, מבקש אותו אדם אחר (העד שכנגד לשעבר) מעורך הדין הפונה לייצג אותו בתביעה אחרת. עובדתית, יש קשר בין התביעה הישנה לתביעה הנוכחית בה מבקש העד שכנגד לשעבר לשכור את שירותי עורך הדין.

השאלה המשפטית: האם יש חשש לניגוד עניינים שיביא לאיסור על קבלת הייצוג?

החלטה: גם בהנחה שעורך הדין הפונה אינו מייצג עוד את הלקוח בתביעה הישנה, הוא מנוע מלייצג את העד שכנגד בתביעה הנוכחית מחשש לניגוד עניינים.

(המידע נלקח מביטאון "אתיקה מקצועית", גיליון 27, יוני 2008).
 

• מידע על סדנת ניהול קונפליקטים: כאן (עמוד 10 בחוברת PDF)

מה הבעיה עם בדיחות על עורכי דין?
עורכי הדין אינם חושבים שהן מצחיקות, האחרים אינם חושבים שהן בדיחות.. (-;

• מידע על מעגלי-עסקים: כאן