| גיליון מס. 01 |

השופט בדימוס, יצחק יעקב-שווילי, לשעבר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה

• זמן כהונה:  32 שנים, מהן כ- 5 וחצי שנים בבימ"ש השלום בחיפה.
• היסטוריה: את לימודי התיכון סיימתי בגיל 16 וחצי, לאחר מכן למדתי שנה אחת בפקולטה למשפטים (האוניברסיטה העברית) והתגייסתי לצה"ל. לאחר השירות השלמתי את לימודי המשפטים כולל הסטאז'. עם סיום הלימודים עבדתי כ- 9 שנים כעורך דין עצמאי ושכיר, ומשנת 1972 כיהנתי כשופט עד לפרישה. החל משנת 2005 ועד היום אני עוסק בגישור (בעיקר בענייני משפחה) ובבוררויות.
  
• מה הביא אותך לעזוב את עריכת הדין לטובת שפיטה: סברתי שאוכל להועיל יותר בשפיטה מאשר בעריכת דין.
• מה אהבת בתפקיד? את ניתוח הראיות והעיון בשאלות המשפטיות, את המגע עם האנשים, את הסיוע לבעלי הדין להגיע להסדרים נאותים, את הסיוע לחלשים.
• מה היה הכי קשה בתפקיד? בתחום דיני המשפחה, בו עסקתי רבות - נושא המשמורת על ילדים. בתחום הפלילי - קביעת הענישה המתאימה למקרה.
  
• מהו עו"ד טוב בעיניך? מהן הציפיות שלך מעורכי דין? עורך דין טוב הוא זה הניחן באמינות, שכל ישר, התבטאות נאותה בכתב ובע"פ, הגינות כלפי הצד השני וכלפי בית המשפט. בתחום המשפחה - עו"ד טוב הוא זה שבוחן את ההסדר הראוי, לא רק עפ"י התוצאה הממונית, אלא עפ"י מכלול השיקולים של בעל הדין ושל ילדיו.
  
• איזה עורך דין מכעיס אותך? עורך דין שאינו מדווח אמת ועורך דין שמתרשל בהכנת התיק.
  
• סיפור על תיק שונה ומעניין שהיה לך:  תיקים מעניינים ושונים בתחום המשפחה הם אלה שמצריכים הכרעות בענייני ילדים בסוגיית המשמורת. למשל כאשר הורה אחד דתי או חוזר בתשובה והשני אינו דתי, או כאשר מדובר בזוגות מעורבים מבחינת הלאום שלהם. בנוסף, תיקים בהם יש חשש ממזרות.
  
• האם לדעתך ניתן לייעל את מערכת בתי המשפט, כך שתיקים ידונו ויסגרו מהר יותר?
  ניתן, אך הפתרונות אינם קלים והם בעלי פנים שונות, שלא ניתן לפרט בקצרה.

• לתגובות: [email protected]
• מעוניינים להתראיין? : צרו קשר
• למידע על סדנת ניהול קונפליקטים: כאן (עמוד 10 בחוברת PDF)
  

אלמנט האדמה - חזון

לפי תפיסת הניהול ההוליסטי, קיימים חמישה יסודות המאפשרים פיתוח של עסק מאוזן וצומח.
מדור זה מאפשר לך לבחון את העסק שלך לגבי אלמנט שונה בכל פעם.

האם כתבת אי פעם את החזון של המשרד שלך, ואת המטרה שלשמה הוא קיים?
(סמן את התשובה הנכונה)

כן       חלקית       לא 

פיטר דרוקר אמר: "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד - היא ליצור אותו". אם נבדוק את עצמנו לאור אמירה זו, נבין כי אנו חייבים לבחור את תמונת המצב העתידית של העסק שלנו, עוד בהתהוותו, על מנת שנוכל להוליך אותו לעברה, עד להשגתה במציאות. שאם לא כן, לאיזה כיוון נוביל את העסק? בלי כיוון קבוע - הכיוון ישתנה בכל פעם. ללא חזון - העסק יסבול מתנודות ומחוסר יציבות.

החזון - הוא המצב העתידי של "שיא ההצלחה" אליה אנו שואפים להגיע. ברגע שהגדרנו אותו, החזון הופך להיות כלי החשיבה המרכזי, הרעיון המנחה, הכיוון הברור, אליו תמיד נשאף ואותו נרצה לממש. זו גדולתו ובכך טמון כוחו. הנסיעה לכיוונו מאפשרת לנו לעלות על ה'כביש הראשי', על 'דרך המלך', מבלי לסטות לכבישים מקבילים ולדרכים חלופיות. כך כמובן, גם הסיכוי שלנו להגיע ליעד, ראשונים ובזמן, גבוה בהרבה משל מתחרינו המגששים בדרכם.

דוגמא: עו"ד צעיר ומצליח מאוד, מצא את עצמו מתלבט בשאלה (שרבים מכם וודאי נתקלו בה לא פעם גם כן), האם להמשיך ולצמוח לבד, או להתמזג עם משרד דומה, אשר חבר טוב עומד בראשו.

לחשיבה האסטרטגית של איחוד המשרדים נבחנו שתי פנים, בעד ונגד:
בעד

• בשוק העסקי של היום לגודל משמעות רבה.


• צמצום הוצאות – כוח עזר נלווה של מזכירות, סטודנטים ומתמחים משותפים.


• מגוון שירותים רחב יותר ללקוחות - כל אחד מהמשרדים בעל ידע והתמחויות בתחומים שונים.


• כוח צוותי ויצירתיות - יכולת חשיבה משותפת וספקטרום ראיה רחב יותר.


• גמישות - ניתן לצאת לחופשים מבלי לחשוש שהכול יתמוטט.

נגד

• איבוד עצמאות.
• סיכון החברות.
• הגדלת הוצאות - שכירות של מקום גדול יותר.
• הקטנת ההכנסות - חלוקת הרווחים בין שניים.
• איבוד זהות - אל מול לקוחות ותיקים.

בין השיקולים הללו, לא נלקח בחשבון השיקול החשוב מכולם, והוא - לאן כל אחד שואף להגיע? שום מיזוג, אם אינו מבוסס על חזון ברור ומשותף, לא יכול לקצור את פרי ההצלחה.

משרדי עורכי דין רבים, המבוססים על שותפויות, מוצאים עצמם עומדים אל מול מציאות שאינה פשוטה, בה נעשית עבודה טובה, מושקעים מאמצים רבים, מתגלגלים סכומים נאים, אך אין התקדמות לינארית המצביעה על עתיד מבטיח.

בירור מעמיק עם משרדים כאלו מעלה לרוב עובדה פשוטה ובסיסית - השותפים מעולם לא ישבו ביחד ודנו בחזון העסקי והאישי שלהם. במשרד מסוים, למשל, הסתבר שכל שותף משך לכיוון שונה, במשך שנים רבות, ושאף למטרה המנוגדת לזו של שותפו. במקרה זה, האחד רצה להגדיל את ההכנסות והרווחים מהר ככל הניתן, במטרה למכור את המשרד ולצאת לחופשה לזמן בלתי מוגבל. השני, לעומתו, תכנן להפוך את המשרד למפעל חיים לו ולילדיו. במקרה אחר, שותף אחד היה מעוניין לשמור על תדמית גבוהה ואקסלוסיבית במיוחד ללא פשרות והאחר העדיף להוליך את המשרד לכיוונים עממיים יותר ולהתבסס על כמות גדולה מאוד של תיקים ברווחיות נמוכה.

כמובן שדרך הניהול, המסרים לעובדים ואופן ההתנהלות בכל אחד מהמקרים הייתה אמביוולנטית לחלוטין. חוסר המיקוד, ההתפזרות, עקב אי קיומה של ראיה החזונית זהה, הותירה את המשרדים במקום, נעים ונדים מצד לצד. ישיבה עם השותפים, ובניית חזון משותף, מ- א', אפשרה להם לעלות חזרה על המסלול, ולמנף את העסק לכיוון ברור של הצלחה.

על כן, בעת חשיבה על מיזוג טרי או בעת בחינת שותפות קיימת, חשוב מאוד - לגבש חזון משותף, שיהווה את נקודת "שיא ההצלחה" המשותפת וייחזה עתיד ברור ומוסכם.


כתבה: אורלי אדלר-ניזרי, מנהלת ZOOZon.

• מידע נוסף: מאמר על חמשת האלמנטים לניהול הוליסטי
• בחן את עצמך : שאלונים נוספים מופיעים כאן 
• שפר את העסק שלך:  ייעוץ להשבחת העסק 

משרד ללא נייר

משרדי עורכי דין הם אחד מיצרני הניירת הגדולים בעולם. כתבי בי-דין רבים נפלטים מדי יום מהמדפסת ומצולמים בעשרות עותקים. התופעה מתעצמת בקרב המשרדים העוסקים בתחום האזרחי וניכרת עוד יותר בתחום הנזיקין שם כמות המסמכים מציפה את התיק עד גדותיו. כדי להתגבר על בעיית בזבוז הנייר, בזבוז הזמן, והבזבוז בכוח אדם, במשרד עורכי הדין חיים קליר ושות' עברו לעבוד בשיטת ה- PAPERLESS.

במשרד זה לא קיימים תיקים פיזיים, לא נשלחים או מתקבלים פקסים באופן ידני ואף אחד לא עומד שעות ליד מכונת הצילום. העבודה מנוהלת בעזרת תוכנת מחשב ייחודית לניהול תיקים אלקטרוניים המייתרת כליל את הצורך בנייר. כל מסמך חדש שמגיע למשרד נסרק מיידית ומנותב לתיק המתאים.

יתרונה הגדול של השיטה הוא שהיא מאפשרת למספר עורכי דין לעבוד בו זמנית על אותו התיק, ולמעשה נחסכת התלות בתיק הפיזי. כל עו"ד יכול להוריד את התיק האלקטרוני למחשב הנייד שלו, לעבוד עליו מכל מקום, ולהופיע עימו בביהמ"ש. כל שינוי שמבוצע בתיק ע"י עוה"ד נקלט ונשמר בתוך תיקייה זמנית. ברגע שעוה"ד מעלה את התיקייה למערכת, התיק מתעדכן וכולם יכולים לראות את השינוי.

במערכת גם יומן אלקטרוני, בו מופיעות מדי יום המטלות היומיות שצריך לבצע בכל תיק ותיק (תאריכי הגשות, מועדי דיונים, תזכורות שונות וכו'). בנוסף, במערכת אפשרות חיפוש המקיפה את כל המסמכים המצויים בכלל תיקי המשרד. למשל, אם רוצים לקחת קטע מתוך סיכומים של תיק קודם, ניתן לאתר את הסיכומים בקלות ולהשתמש בהם. בדרך זו - הצורך בארכיב הופך למיותר.

מערכת בתי המשפט צפויה אף היא לעבור לגרסה האלקטרונית של מערכת ניהול התיקים במהלך שנת 2008. כשזה יקרה נוכל להפסיק לחלום על הגשת כתבי בי-דין בלחיצת כפתור, ויחסכו מאיתנו התרוצצויות רבות ובזבוז זמן עבודה יקר.

• מידע על סדנת ניהול תהליכי שינוי: כאן (עמוד 11 בחוברת PDF)

כשהייתי עורכת דין, גם לא הייתי אקולוגית, וגם לא הרווחתי מספיק ירוקים.
כיום אני לפחות יותר אקולוגית...   (-;

• מידע על מעגלי-עסקים: כאן