|
מופק על
ידי ZOOZ ייעוץ והדרכה | 09-9585085 | [email protected]
| www.zooz.co.il |
| גיליון מספר 47 |
שלום!
אנו שמחים לשלוח אליכם את הגיליון החדש של
לזוז. העלון נשלח כשרות חינם לאלפי בכירים במשק
הישראלי, מתפרסם אחת לחודש עם מדורים מתחלפים, ואינו
מכיל פרסומות.
השתדלנו לקצר, מתוך הנחה שזמנכם יקר
והמלאכה מרובה. למעוניינים בהרחבות הוספנו קישורים למאמרים
ולמידע רלוונטי. אנו מקווים כי תמצאו את העלון שימושי. נשמח
לקבל תגובות
והצעות.
קריאה מהנה! ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ
|
פרטים
ראיון עם מנהל בכיר
פול שטיינר, מנכ"ל, חוליות
- מס' עובדים בחברה: 180
-
אנחנו מספקים: יש
לנו 3 חטיבות: חטיבת מוצרי זרימה
- לשוק הבניה והשיפוצים, צנרת ביוב שפכים והספקת מים;
חטיבת המשרד המספקת מערכות תיוק וריהוט משרדי מפלסטיק
(ובתוכה גם מחלקה לשוק הרפואי המשווקת עגלות ומערכות
אחסון לשוק הרפואי); וחטיבת
מערכות לוגיסטיות העוסקת במידוף כבד למחסנים.
חוליות הולכת מבחינה אסטרטגית להתמקד במוצרי זרימה.
בעקבות כך הוספנו ללוגו שלנו את הסיסמה - "זורמים
איתך".
- אני בתפקיד: חצי שנה.
- היסטוריה: אני בוגר B.A
במדעי המדינה ופסיכולוגיה (MONASH University
באוסטרליה). עליתי ארצה במסגרת גרעין לקיבוץ קדרים. אחרי
שלמדתי עברית באולפן הפכתי למנהל שיווק של המפעל בקיבוץ קדרים בתחום הגומי
("אוטמי שמן קדרים"). עבדתי שם שנתיים ואז הפכתי למרכז המשק של הקיבוץ.
במסגרת תפקיד זה הקמנו 3 ענפים חדשים בקיבוץ, אחד מהם היה רכישת מפעל מקיבוץ הגושרים לכלי מדידה (הידוע כיום בשם "קפרו"). באמצעות חברה
חיצונית העברנו את המפעל פיזית, ובתקופה זו נסעתי לאוסטרליה לשנת חופש.
כעבור שנה חזרתי ארצה, והפכתי למנהל הייצור בקפרו. בהמשך מוניתי למנהל התפעול ואח"כ
שימשתי כמנכ"ל במשך 14 שנה.
סיימתי את תפקידי בסוף מאי והגעתי לחוליות.
-
אוהב בתפקיד: זה
תחום חדש, אחרי 18 שנה בענף אחר.
אני אוהב את האתגר. חוליות היא החברה
הכי שמרנית בענף שלנו, ואני מנסה להכניס אליה חידושים, חשיבה ומוצרים חדשים. להכניס חדשנות
לחברה. בנוסף, ההתמודדות
עם המשבר הכלכלי העולמי - היא אתגר גדול לכל מנכ"ל, בכל
חברה.
-
הכי קשה בתפקיד:
לצמצם הוצאות בהתאם למצב המשתנה בשוק, ובנוסף לפטר
אנשים.
- מטרות שאני רוצה להשיג: להעמיד
את המבנה האנושי הנכון והמתאים ביותר למטרות; להפנות את החברה לשווקי
יצוא (כיום היא ממוקדת בשוק המקומי); וגם להכניס בה תהליכי חדשנות ולהגיע
בעזרתם למוצרים חדשניים וייחודיים, בעלי ערך מוסף גבוה. אני גם רוצה, כמובן, להצמיח את
החברה בסדרי גודל משמעותיים.
- החזון שלנו: להיות חברה מובילה
בעולם בתחום מוצרי הזרימה לנכס (לתוך הבניין, לא תשתיות).
- מוצרים מקוריים
בתחום: היום אין, אבל אנחנו מתחילים כעת
להניע תהליכים ויש כבר כמה מוצרים חדשים ומיוחדים בתהליכי פיתוח.
- מקורות לחדשנות: הרבה מאוד ידע פנימי בתוך
החברה. נוסף אנו נעזרים בחממות ובמוסדות העוסקים בפיתוח חדשנות, וכן מניעים תהליכים
מובנים של חשיבה יצירתית בתוך החברה.
- ספר מקצועי מומלץ: יש
הרבה. אני בעיקר ממליץ לא להשתמש באף ספר כספר מוביל
ומנחה. בעבודה שלי בגלל האתגר האנושי שבו אני נתקל אני
הכי מתחבר לספר על סדר היום מאת דר' מייקל האמר. הרבה נושאים בספר מתחברים
למשימות שלי - כמו הצורך לחבר אנשים למה שהכי חשוב בחברה.
ספר מומלץ נוסף - אסטרטגיית האוקיינוס הכחול. אני ממליץ עליו בגלל שהוא
מעודד כל חברה לאתר את התחומים בהם היא יכולה למצוא
לעצמה בידול ומרחב עצמאי בשוק.
|
|
|
השכלה
ספר מנהלים שחובה לקרוא
הקרב על הסטארט-אפ / בועז תמיר / הוצאת
מטר
התפרסם
במגזין TheMarker , אפריל 2008, בטור "תולעת ספרי
ניהול"
את
הטור כותב ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ
הספר "הקרב על הסטארט-אפ" יכול היה להיות רומן מותח ומרתק למנהלים, המתאר את עלייתו ונפילתו של מיזם טכנולוגי בשיא בועת ההייטק בישראל. יכול היה, מכיוון שלא מדובר בספר בדיוני, אלא בסיפור אמיתי. הספר, שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2007, מתאר את סיפורה של חברת בי-קונקטד בישראל, ונכתב על-ידי המנכ"ל שלה, בועז תמיר. בועז הוא דוקטור למדעי המדינה ומנהל עסקים (מ-MIT), היה ממייסדי חברת רומולד (מוצרי תשתית ואיכות סביבה), ייעץ לחברות רבות בארץ ובעולם, ועומד כיום בראש קבוצת מחקר (Worldview) ובנוסף משמש כשותף מנהל בקרן הון סיכון אמריקאית (מונטיפיורי פרטנרס). הספר מביא את סיפורו האישי כמנכ"ל בי-קונקטד, ומכיל ביקורת נוקבת על תעשיית הון-הסיכון בישראל, על מנגנוני קבלות החלטות רוויי אינטרסים ושגויים מהיסוד, ועל הנתק בין ההנהלות הציבוריות (דירקטוריונים) לבין המיזמים אותן הן אמורות לקדם.
מדפי הספר ניכר שבועז תמיר הוא איש עקרונות, לטוב ולרע. במהלך חייו הוא הספיק להתעשר, וכיום אין לו צורך או רצון להתחנף לבכירי ההייטק ולקרנות הון-הסיכון המקומיות. בספר
"הקרב על הסטארט-אפ" הוא מרשה לעצמו לחשוף חלק מהסודות הכמוסים של התעשייה, ולהראות את הצדדים הפחות גלויים והיותר מכוערים שלה. את מאבקי הכוחות. את האינטריגות של המתחרים המקומיים. את תאוות הבצע וההפכפכות של המשקיעים. את חוסר הפרגון בחברת האם טלרד. ומכיוון שבועז תמיר עצמו נפגע אישית ורגשית מסיפורה של בי-קונקטד, הספר מהווה מחאה אישית נגד כל אלה, ומציג באור רע למדי את כל מי שמנע מבי-קונקטד להצליח בישורת האחרונה, כשכבר צברה תאוצה ותנופה מהותית. בועז אינו מספר סיפור נייטרלי ואובייקטיבי. אך לזכותו יאמר שהוא משתדל להציג גם את הצדדים החיוביים והטובים של מי שהתנכל לו ולמיזם שהוא ניהל.
אז למה כדאי לקרוא את הספר הזה? ראשית, בגלל הסיפור המרתק עצמו. בי-קונקטד החלה את חייה כפרוייקט טכנולוגי יומרני יקר שעמד פני סגירה בחברת תקשורת גדולה ומזדקנת, טלרד. בועז, שעבד בעברו בטלרד, נקרא לשוב אליה, במטרה לבחון האם ניתן להציל את הפרוייקט. בסופו של דבר, הפרויקט הפך לספין-אוף, חברה נפרדת תחת ניהולו, שפיתחה טכנולוגיה נחשקת, ובמשך שנה היתה "על-הגל": טלרד ראתה בה קרש הצלה, היא זכתה לחיזורים מצד קרנות הון סיכון מתחרות, קיבלה הצעה להשתלב בפרוייקט של מאות מיליוני דולרים, ואפילו סיסקו הגדולה רצתה לשתף איתה פעולה. מחיר בי-קונקטד בתקופה זו האמיר במהירות, בעשרה מיליון דולר מידי שבוע, ואז... באה ההתרסקות: הדירקטוריון משך לכיוון שונה מהחזון של בועז, הוא פוטר, חלון ההזדמנויות של בי-קונקטד בשוק התקשורת נסגר, והחברה קרסה ונעלמה ביחד עם עשרות חברות אחרות באותה תקופה.
הסיבה השנייה לקרוא את הספר היא כדי ללמוד על ניהול ומנהיגות במצבי משבר. לדוגמא - כשבועז התחיל לבדוק אם ניתן להציל את הפרוייקט, העובדים כבר קיבלו הודעה עקרונית שעומדים לסגור את הפרוייקט ולפטר אותם, והאווירה הכללית היתה אווירת נכאים. גם אחרי שהוחלט להמשיך בפרויקט כחברה נפרדת תחת ניהולו של בועז, היה צורך לפטר 90 מתוך 120 העובדים שנטלו חלק בפרויקט. את מי כדאי להשאיר ואת מי יש לפטר? בועז החליט להשאיר את אלה שעבורם הטכנולוגיה פותחה היתה חשובה יותר מהמשכורת. לעובדים הנותרים הוא הציג חזון שיווקי-טכנולוגי, אך הודה שאינו יודע איך לתרגם זאת למוצרים, וביקש מכולם להרתם למשימה זאת ביחד איתו. הוא ניפץ את כל המוסכמות לגבי תנאי עבודה ודרישות מהעובדים שהיו נהוגות בחברה "הסתדרותית" גדולה כמו טלרד. הוא ביטל את שעון הנוכחות, כדי שלא יגביל את שעות העבודה. הוא דרש חלוקת אופציות לעובדים. הוא דאג שמהנדסי-הפיתוח יקבלו רכבים, והעובדים האחרים, כולל הוא עצמו כמנכ"ל – לא (מכיוון שזמן הפיתוח היה קריטי להצלחת החברה).
קיימים בספר רבדים נוספים, וסיבות נוספות לקריאתו. ניתוח ארועים קריטיים שמביאים להצלחות או לכישלונות (לדוגמא – איך סיוע של יועץ מקושר בגרמניה פתח את הדלת למכרז ענקי, ואיך כתבה מפרגנת בעיתון יכולה לעורר קינאה הרסנית מצד עמיתים). הסברים על פיתוח של חזון טכנולוגי-שיווקי שחברה קטנה יכולה לצמוח בעזרתו ולשתף פעולה עם ענקים. תובנות על מה באמת מניע את גלגלי תעשיית ההייטק. וכן... כמובן... זהו גם ספר אנושי מאוד, ומהנה לקריאה. תולעת ספרי הניהול בלעה אותו בשקיקה, וממליצה גם לכם.
|
|
המצאה
חידוש עולמי שהפתיע את השוק ואת המתחרים
מכת שמש
קולטי שמש נוטים לצבור אבק,
דבר הפוגם ביעילותם. האבק חוסם את קרני השמש, מאט
את התחממות המים, ומוביל לבזבוז רב.
שהרי, כשהמים שבקולט השמש אינם חמים מספיק, אנחנו מפעילים
את הדוד החשמלי, מבזבזים חשמל, ומשלמים ביוקר. מסתבר שהצטברות האבק על
קולט השמש עולה 500 עד 1,300 ש"ח לשנה,
בהתאם לגודל הדוד והקולט.
בשנת 2007, קבוצת תלמידים בכיתה ט'
בישוב מיתר, החליטה לשים קץ לבזבוז הזה. במסגרת פרויקט
יזמים צעירים, התלמידים פיתחו פתרון פשוט וזול לבעיית
האבק, המאפשר ניקוי אוטומטי של קולט השמש. מדובר במיכל הממוקם
בראש קולט השמש, ומתמלא באיטיות (בעזרת טפטפות) במים מקו המים
של הדוד. פעם ביומיים המיכל מתמלא עד לגובה מכסימלי, ואז הוא
מתרוקן וכל המים שבו נשפכים על קולט השמש ומנקים אותו מאבק.
העיקרון העומד מאחורי המצאה זו הוא פשוט - שימוש במרכיבי
העולם הסגור (המים שקיימים בדוד ממילא, במקרה זה) על מנת
לפתור את הבעיה (האבק שמצטבר על קולט השמש).
התלמידים המוכשרים זכו במקום ראשון
במחוז הדרום בתחרות "היזמים הצעירים", ואף הקימו חברה מסחרית
בשם "מיתרים" על מנת למכור את המצאתם. לא ברור לנו מה עלה
בגורל ההמצאה (אמקור וחברות נוספות התעניינו ברכישתה). בכל
מקרה, אין ספק שמדובר ברעיון מבריק, ובצעירים שעתידם מבטיח! אם
ידועים לכם פרטים נוספים על הנושא - נשמח לשמוע וליידע את
הקוראים.
נ.ב. - תודה לניב סופר שסיפר לי
(ארי) בשעתו על הרעיון, ושהינו יזם חרוץ ומצליח בפני עצמו.
|
|
|