ZOOZ • 47 לזוז – עלון בנושאי אסטרטגיה, שיווק וחדשנות, עלון

| גיליון מספר 47 |

שלום!

אנו שמחים לשלוח אליכם את הגיליון החדש של לזוז.
העלון נשלח כשרות חינם לאלפי בכירים במשק הישראלי,
מתפרסם אחת לחודש עם מדורים מתחלפים, ואינו מכיל פרסומות.

השתדלנו לקצר, מתוך הנחה שזמנכם יקר והמלאכה מרובה.
למעוניינים בהרחבות הוספנו קישורים למאמרים ולמידע רלוונטי.
אנו מקווים כי תמצאו את העלון שימושי. נשמח לקבל תגובות והצעות.

קריאה מהנה!
ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ

התפרסם במגזין TheMarker , אפריל 2008, בטור "תולעת ספרי ניהול"
את הטור כותב ארי מנור, מנכ"ל ZOOZ

הספר "הקרב על הסטארט-אפ" יכול היה להיות רומן מותח ומרתק למנהלים, המתאר את עלייתו ונפילתו של מיזם טכנולוגי בשיא בועת ההייטק בישראל. יכול היה, מכיוון שלא מדובר בספר בדיוני, אלא בסיפור אמיתי. הספר, שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 2007, מתאר את סיפורה של חברת בי-קונקטד בישראל, ונכתב על-ידי המנכ"ל שלה, בועז תמיר. בועז הוא דוקטור למדעי המדינה ומנהל עסקים (מ-MIT), היה ממייסדי חברת רומולד (מוצרי תשתית ואיכות סביבה), ייעץ לחברות רבות בארץ ובעולם, ועומד כיום בראש קבוצת מחקר (Worldview) ובנוסף משמש כשותף מנהל בקרן הון סיכון אמריקאית (מונטיפיורי פרטנרס). הספר מביא את סיפורו האישי כמנכ"ל בי-קונקטד, ומכיל ביקורת נוקבת על תעשיית הון-הסיכון בישראל, על מנגנוני קבלות החלטות רוויי אינטרסים ושגויים מהיסוד, ועל הנתק בין ההנהלות הציבוריות (דירקטוריונים) לבין המיזמים אותן הן אמורות לקדם.

מדפי הספר ניכר שבועז תמיר הוא איש עקרונות, לטוב ולרע. במהלך חייו הוא הספיק להתעשר, וכיום אין לו צורך או רצון להתחנף לבכירי ההייטק ולקרנות הון-הסיכון המקומיות. בספר "הקרב על הסטארט-אפ" הוא מרשה לעצמו לחשוף חלק מהסודות הכמוסים של התעשייה, ולהראות את הצדדים הפחות גלויים והיותר מכוערים שלה. את מאבקי הכוחות. את האינטריגות של המתחרים המקומיים. את תאוות הבצע וההפכפכות של המשקיעים. את חוסר הפרגון בחברת האם טלרד. ומכיוון שבועז תמיר עצמו נפגע אישית ורגשית מסיפורה של בי-קונקטד, הספר מהווה מחאה אישית נגד כל אלה, ומציג באור רע למדי את כל מי שמנע מבי-קונקטד להצליח בישורת האחרונה, כשכבר צברה תאוצה ותנופה מהותית. בועז אינו מספר סיפור נייטרלי ואובייקטיבי. אך לזכותו יאמר שהוא משתדל להציג גם את הצדדים החיוביים והטובים של מי שהתנכל לו ולמיזם שהוא ניהל.

אז למה כדאי לקרוא את הספר הזה? ראשית, בגלל הסיפור המרתק עצמו. בי-קונקטד החלה את חייה כפרוייקט טכנולוגי יומרני יקר שעמד פני סגירה בחברת תקשורת גדולה ומזדקנת, טלרד. בועז, שעבד בעברו בטלרד, נקרא לשוב אליה, במטרה לבחון האם ניתן להציל את הפרוייקט. בסופו של דבר, הפרויקט הפך לספין-אוף, חברה נפרדת תחת ניהולו, שפיתחה טכנולוגיה נחשקת, ובמשך שנה היתה "על-הגל": טלרד ראתה בה קרש הצלה, היא זכתה לחיזורים מצד קרנות הון סיכון מתחרות, קיבלה הצעה להשתלב בפרוייקט של מאות מיליוני דולרים, ואפילו סיסקו הגדולה רצתה לשתף איתה פעולה. מחיר בי-קונקטד בתקופה זו האמיר במהירות, בעשרה מיליון דולר מידי שבוע, ואז... באה ההתרסקות: הדירקטוריון משך לכיוון שונה מהחזון של בועז, הוא פוטר, חלון ההזדמנויות של בי-קונקטד בשוק התקשורת נסגר, והחברה קרסה ונעלמה ביחד עם עשרות חברות אחרות באותה תקופה.

הסיבה השנייה לקרוא את הספר היא כדי ללמוד על ניהול ומנהיגות במצבי משבר. לדוגמא - כשבועז התחיל לבדוק אם ניתן להציל את הפרוייקט, העובדים כבר קיבלו הודעה עקרונית שעומדים לסגור את הפרוייקט ולפטר אותם, והאווירה הכללית היתה אווירת נכאים. גם אחרי שהוחלט להמשיך בפרויקט כחברה נפרדת תחת ניהולו של בועז, היה צורך לפטר 90 מתוך 120 העובדים שנטלו חלק בפרויקט. את מי כדאי להשאיר ואת מי יש לפטר? בועז החליט להשאיר את אלה שעבורם הטכנולוגיה פותחה היתה חשובה יותר מהמשכורת. לעובדים הנותרים הוא הציג חזון שיווקי-טכנולוגי, אך הודה שאינו יודע איך לתרגם זאת למוצרים, וביקש מכולם להרתם למשימה זאת ביחד איתו. הוא ניפץ את כל המוסכמות לגבי תנאי עבודה ודרישות מהעובדים שהיו נהוגות בחברה "הסתדרותית" גדולה כמו טלרד. הוא ביטל את שעון הנוכחות, כדי שלא יגביל את שעות העבודה. הוא דרש חלוקת אופציות לעובדים. הוא דאג שמהנדסי-הפיתוח יקבלו רכבים, והעובדים האחרים, כולל הוא עצמו כמנכ"ל – לא (מכיוון שזמן הפיתוח היה קריטי להצלחת החברה).

קיימים בספר רבדים נוספים, וסיבות נוספות לקריאתו. ניתוח ארועים קריטיים שמביאים להצלחות או לכישלונות (לדוגמא – איך סיוע של יועץ מקושר בגרמניה פתח את הדלת למכרז ענקי, ואיך כתבה מפרגנת בעיתון יכולה לעורר קינאה הרסנית מצד עמיתים). הסברים על פיתוח של חזון טכנולוגי-שיווקי שחברה קטנה יכולה לצמוח בעזרתו ולשתף פעולה עם ענקים. תובנות על מה באמת מניע את גלגלי תעשיית ההייטק. וכן... כמובן... זהו גם ספר אנושי מאוד, ומהנה לקריאה. תולעת ספרי הניהול בלעה אותו בשקיקה, וממליצה גם לכם.